עַד־ מָ֣ה יְ֭הוָה תִּסָּתֵ֣ר לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֖ר כְּמוֹ־ אֵ֣שׁ חֲמָתֶֽךָ׃

ה֛וֹי הַמַּעֲמִיקִ֥ים מֵֽיהוָ֖ה לַסְתִּ֣ר עֵצָ֑ה וְהָיָ֤ה בְמַחְשָׁךְ֙ מַֽעֲשֵׂיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י רֹאֵ֖נוּ וּמִ֥י יוֹדְעֵֽנוּ׃

וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃

וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־ הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהוָֽה׃

וַיִּשְׂמְח֨וּ כָל־ יְהוּדָ֜ה עַל־ הַשְּׁבוּעָ֗ה כִּ֤י בְכָל־ לְבָבָם֙ נִשְׁבָּ֔עוּ וּבְכָל־ רְצוֹנָ֣ם בִּקְשֻׁ֔הוּ וַיִּמָּצֵ֖א לָהֶ֑ם וַיָּ֧נַח יְהוָ֛ה לָהֶ֖ם מִסָּבִֽיב׃

וַתִּרְא֗וּ כִּֽי־ נָחָ֞שׁ מֶ֣לֶךְ בְּנֵֽי־ עַמּוֹן֮ בָּ֣א עֲלֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ לִ֔י לֹ֕א כִּי־ מֶ֖לֶךְ יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ וַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַלְכְּכֶֽם׃

וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־ הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קֽ͏ָדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהוָֽה׃

νεκρούς τʼ ἀλλήλων ἔρυον κατατεθνηῶτας.

أَلَمْ تَرَ أَنَّ اللَّهَ خَلَقَ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضَ بِالْحَقِّ إِنْ يَشَأْ يُذْهِبْكُمْ وَيَأْتِ بِخَلْقٍ جَدِيدٍ

abhi pRtanyantaM tiSThaabhi yo na irasyati

σκέπτετʼ ὀϊστῶν τε ῥοῖζον καὶ δοῦπον ἀκόντων.

وَلِتَصْغَى إِلَيْهِ أَفْئِدَةُ الَّذِينَ لَا يُؤْمِنُونَ بِالْآخِرَةِ وَلِيَرْضَوْهُ وَلِيَقْتَرِفُوا مَا هُمْ مُقْتَرِفُونَ

supraavargaM suviiryaM suSThu vaaryam anaadhRSTaM rakSasvinaa

χαλκοῦ τε στεροπήν, ὀλλύντάς τʼ ὀλλυμένους τε.

ἀνδρῶν τρεσσάντων, ὅτε τε Ζεὺς ἐν φόβον ὄρσῃ.

Τρῶες· τῶν δʼ ἄμυδις μίχθη μένος, ὦρτο δʼ ἀϋτή.