וְאַתָּ֣ה בֶן־ אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ אֶל־ בְּנ֣וֹת עַמְּךָ֔ הַמִּֽתְנַבְּא֖וֹת מִֽלִבְּהֶ֑ן וְהִנָּבֵ֖א עֲלֵיהֶֽן׃

וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ נָעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ בִּתִּ֞י הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ־ לָ֛ךְ מָנ֖וֹחַ אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב־ לָֽךְ׃

כְּמִגְדַּ֤ל דָּוִיד֙ צַוָּארֵ֔ךְ בָּנ֖וּי לְתַלְפִּיּ֑וֹת אֶ֤לֶף הַמָּגֵן֙ תָּל֣וּי עָלָ֔יו כֹּ֖ל שִׁלְטֵ֥י הַגִּבּוֹרִֽים׃

ק֥וּם וְיָרַדְתָּ֖ בֵּ֣ית הַיּוֹצֵ֑ר וְשָׁ֖מָּה אַשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־ דְּבָרָֽי׃

כִּ֤י מְאַסְפָיו֙ יֹאכְלֻ֔הוּ וְהִֽלְל֖וּ אֶת־ יְהוָ֑ה וּֽמְקַבְּצָ֥יו יִשְׁתֻּ֖הוּ בְּחַצְר֥וֹת קָדְשִֽׁי׃

שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־ נֹ֛חַ אֶל־ הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כּֽ͏ַאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־ נֹֽחַ׃

וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ דָּוִ֔ד צַדִּ֥יק אַתָּ֖ה מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י אַתָּה֙ גְּמַלְתַּ֣נִי הַטּוֹבָ֔ה וַאֲנִ֖י גְּמַלְתִּ֥יךָ הָרָעָֽה׃

וְלָקַחְתָּ֥ מִבְּנֹתָ֖יו לְבָנֶ֑יךָ וְזָנ֣וּ בְנֹתָ֗יו אַחֲרֵי֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ן וְהִזְנוּ֙ אֶת־ בָּנֶ֔יךָ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶֽן׃

achidraa suuno sahaso no adya stotRbhyo mitramahaH sharma yacha

For I was an hungred, and ye gave me no meat: I was thirsty, and ye gave me no drink:

taa samraajaa ghRtaasutii aadityaa daanunas patii

ὣς ἔφατʼ, αὐτὰρ Ἄρης θαλερὼ πεπλήγετο μηρὼ

aruSastuupo rushad asya paaja iLaayaas putro vayune .ajaniSTa

aSTaavandhuraM vahataabhito rathaM yena devaaso anayann abhi priyam

Δήμητρος τέμενος, Ἴτωνά τε μητέρα μήλων,

shyenaav iva patatho havyadaataye somaM sutam mahiSevaava gachathaH

ταῦτά κέ τοι τελέσειε μεταλήξαντι χόλοιο.

For by them judgeth he the people; he giveth meat in abundance.

ta aayajanta draviNaM sam asmaa RSayaH puurve jaritaaro na bhuunaa