וְיֶחֱזַ֥ק מֶֽלֶךְ־ הַנֶּ֖גֶב וּמִן־ שָׂרָ֑יו וְיֶחֱזַ֤ק עָלָיו֙ וּמָשָׁ֔ל מִמְשָׁ֥ל רַ֖ב מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃

וְהוּכַ֤ן בַּחֶ֙סֶד֙ כִּסֵּ֔א וְיָשַׁ֥ב עָלָ֛יו בֶּאֱמֶ֖ת בְּאֹ֣הֶל דָּוִ֑ד שֹׁפֵ֛ט וְדֹרֵ֥שׁ מִשְׁפָּ֖ט וּמְהִ֥ר צֶֽדֶק׃

וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־ נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־ בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃

indra tvam marudbhiH saM vadasvaadha praashaana Rtuthaa haviiMSi

yad dyaava indra te shataM shatam bhuumiir uta syuH

πάντα δὲ εἴδεται ἄστρα, γέγηθε δέ τε φρένα ποιμήν·

So he went back with him, and did eat bread in his house, and drank water.

ἀλλʼ ἀκεώμεθα θᾶσσον· ἀκεσταί τοι φρένες ἐσθλῶν.

وَأَوْفُوا الْكَيْلَ إِذَا كِلْتُمْ وَزِنُوا بِالْقِسْطَاسِ الْمُسْتَقِيمِ ذَلِكَ خَيْرٌ وَأَحْسَنُ تَأْوِيلًا

εἰ μή τις θεός ἐστι κοτεσσάμενος Τρώεσσιν

viSaM gavaaM yaatudhaanaaH pibantv aa vRshcyantaam aditaye durevaaH

taa in nv e\va samanaa samaaniir amiitavarNaa uSasash caranti

punaano vaaram pary ety avyayaM shyeno na yoniM ghRtavantam aasadam