וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֙בֶד֙ אֶת־ יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע ל֔וֹ עַל־ הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃

וְהָיָ֗ה מֵרֹ֛ב עֲשׂ֥וֹת חָלָ֖ב יֹאכַ֣ל חֶמְאָ֑ה כִּֽי־ חֶמְאָ֤ה וּדְבַשׁ֙ יֹאכֵ֔ל כָּל־ הַנּוֹתָ֖ר בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃

וְנָפַ֤ל אַשּׁוּר֙ בְּחֶ֣רֶב לֹא־ אִ֔ישׁ וְחֶ֥רֶב לֹֽא־ אָדָ֖ם תֹּֽאכֲלֶ֑נּוּ וְנָ֥ס לוֹ֙ מִפְּנֵי־ חֶ֔רֶב וּבַחוּרָ֖יו לָמַ֥ס יִהְיֽוּ׃

דַּבֵּ֗ר כֹּ֚ה נְאֻם־ יְהוָ֔ה וְנָֽפְלָה֙ נִבְלַ֣ת הָֽאָדָ֔ם כְּדֹ֖מֶן עַל־ פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וּכְעָמִ֛יר מֵאַחֲרֵ֥י הַקֹּצֵ֖ר וְאֵ֥ין מְאַסֵּֽף׃

וּכְפַ֧ר העמני הָֽעַמֹּנָ֛ה וְהָֽעָפְנִ֖י וָגָ֑בַע עָרִ֥ים שְׁתֵּים־ עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃

וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־ לִּ֥י מִן־ הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃

אָמַ֣רְתִּי לַֽ֭הוֹלְלִים אַל־ תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־ תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃

ἑπτὰ ἀδελφοὶ ἦσαν· καὶ ὁ πρῶτος ἔλαβεν γυναῖκα, καὶ ἀποθνῄσκων οὐκ ἀφῆκεν σπέρμα·

τέκνον τί κλαίεις; τί δέ σε φρένας ἵκετο πένθος;

shriye sudRshiir uparasya yaaH sva\r virocamaanaH kakubhaam acodate

τῆς ἑκατὸν θύσανοι παγχρύσεοι ἠερέθονται,

taa yaMsato maghavadbhyo dhruvaM yashash chardir asmabhyaM naasatyaa

vishrayamaaNo amatim uruuciim martabhojanam adha raasate naH

And they had in their inheritance Beersheba, and Sheba, and Moladah,

καὶ τεθνηότα περ· περὶ δʼ αἰγίδι πάντα κάλυπτε

τέκνον τί κλαίεις; τί δέ σε φρένας ἵκετο πένθος;

Seven times a day do I praise thee because of thy righteous judgments.

وَمَا كَانَ لِمُؤْمِنٍ وَلَا مُؤْمِنَةٍ إِذَا قَضَى اللَّهُ وَرَسُولُهُ أَمْرًا أَنْ يَكُونَ لَهُمُ الْخِيَرَةُ مِنْ أَمْرِهِمْ وَمَنْ يَعْصِ اللَّهَ وَرَسُولَهُ فَقَدْ ضَلَّ ضَ...

ὡς ἔρις ἔκ τε θεῶν ἔκ τʼ ἀνθρώπων ἀπόλοιτο

kuha svid doSaa kuha vastor ashvinaa kuhaabhipitvaM karataH kuhoSatuH

ἀλλʼ ἐμὸς ἔνδοθι θυμὸς ἐτείρετο πένθεϊ λυγρῷ.

τοῦτο δὲ οὐδεὶς ἔγνω τῶν ἀνακειμένων πρὸς τί εἶπεν αὐτῷ·

tvam pura indra cikid enaa vy ojasaa shaviSTha shakra naashayadhyai

هُنَالِكَ تَبْلُو كُلُّ نَفْسٍ مَا أَسْلَفَتْ وَرُدُّوا إِلَى اللَّهِ مَوْلَاهُمُ الْحَقِّ وَضَلَّ عَنْهُمْ مَا كَانُوا يَفْتَرُونَ