מִן־ בְּנֵי־ פֶ֗רֶץ הָרֹ֛אשׁ לְכָל־ שָׂרֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃

הַֽמֵעִמְּךָ֬ יְשַׁלְמֶ֨נָּה כִּֽי־ מָאַ֗סְתָּ כִּי־ אַתָּ֣ה תִבְחַ֣ר וְלֹא־ אָ֑נִי וּֽמַה־ יָדַ֥עְתָּ דַבֵּֽר׃

וּמִלְחָמָ֖ה לֹ֣א הָיָ֑תָה עַ֛ד שְׁנַת־ שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא׃

וַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא־ כִ֛י עַל־ ס֥וּס נָנ֖וּס עַל־ כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן וְעַל־ קַ֣ל נִרְכָּ֔ב עַל־ כֵּ֖ן יִקַּ֥לּוּ רֹדְפֵיכֶֽם׃

אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־ לָֽךְ׃

הֲל֣וֹא ׀ עָכָ֣ן בֶּן־ זֶ֗רַח מָ֤עַל מַ֙עַל֙ בַּחֵ֔רֶם וְעַֽל־ כָּל־ עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣יָה קָ֑צֶף וְהוּא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד לֹ֥א גָוַ֖ע בַּעֲוֺנֽוֹ׃

וַיְהִי֙ כַּאֲשֶׁר־ תַּ֣מּוּ כָל־ הַגּ֔וֹי לַעֲב֖וֹר אֶת־ הַיַּרְדֵּ֑ן וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־ יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃

ayaM venash codayat pRshnigarbhaa jyotirjaraayuu rajaso vimaane

Remembering mine affliction and my misery, the wormwood and the gall.

turiiyam id rohitasya paakasthaamaanam bhojaM daataaram abravam

ἀλλʼ ἴομεν προτὶ ἄστυ, πίθεσθέ μοι· ὧδε γὰρ ἔσται·

svaraaL indro dama aa vishvaguurtaH svarir amatro vavakSe raNaaya

That I may make it manifest, as I ought to speak.

sa tu shrudhiindra nuutanasya brahmaNyato viira kaarudhaayaH

I was also upright before him, and have kept myself from mine iniquity.

Holding the mystery of the faith in a pure conscience.

τῶν τότε Μυρμιδόνες κραδίην καὶ θυμὸν ἔχοντες

nRbhir vRtraM hanyaama shuushuyaama caaver indra pra No dhiyaH

sRjo mahiir indra yaa apinvaH pariSThitaa ahinaa shuura puurviiH

praasraag baahuu bhuvanasya prajaabhyo dhRtavrato maho ajmasya raajati

saparyantaH purupriyam mitraM na kSetrasaadhasam

τὰ φρονέοντʼ ἀνὰ θυμὸν ἅ ῥʼ οὐ τελέεσθαι ἔμελλον·

رَبَّنَا وَآتِنَا مَا وَعَدْتَنَا عَلَى رُسُلِكَ وَلَا تُخْزِنَا يَوْمَ الْقِيَامَةِ إِنَّكَ لَا تُخْلِفُ الْمِيعَادَ