וַיַּֽאַסְפ֤וּ אֶת־ אֲחֵיהֶם֙ וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ וַיָּבֹ֥אוּ כְמִצְוַת־ הַמֶּ֖לֶךְ בְּדִבְרֵ֣י יְהוָ֑ה לְטַהֵ֖ר בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

לָאֵ֤שׁ תִּֽהְיֶה֙ לְאָכְלָ֔ה דָּמֵ֥ךְ יִהְיֶ֖ה בְּת֣וֹךְ הָאָ֑רֶץ לֹ֣א תִזָּכֵ֔רִי כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃

כִּ֤י כָל־ רֹאשׁ֙ קָרְחָ֔ה וְכָל־ זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כָּל־ יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־ מָתְנַ֖יִם שָֽׂק׃

כִּ֤י כָאָ֙רֶץ֙ תּוֹצִ֣יא צִמְחָ֔הּ וּכְגַנָּ֖ה זֵרוּעֶ֣יהָ תַצְמִ֑יחַ כֵּ֣ן ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה יַצְמִ֤יחַ צְדָקָה֙ וּתְהִלָּ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־ הַגּוֹיִֽם׃

וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת־ הֽ͏ָרָמָ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בְּתִרְצָֽה׃

עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃

עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃

וְעַתָּ֗ה לָ֚מָּה לֹ֣א גָעַ֔רְתָּ בְּיִרְמְיָ֖הוּ הָֽעֲנְּתֹתִ֑י הַמִּתְנַבֵּ֖א לָכֶֽם׃

καί με πρεσβυτάτην τέκετο Κρόνος ἀγκυλομήτης,

τούτω μὲν θεράποντε κομείτων, τώδε δὲ νῶϊ

ἤματι τῷ ὅτε τʼ ἦλθον Ἀμαζόνες ἀντιάνειραι·

etaany agne navatir nava tve aahutaany adhirathaa sahasraa

وَمَنْ أَظْلَمُ مِمَّنْ ذُكِّرَ بِآيَاتِ رَبِّهِ ثُمَّ أَعْرَضَ عَنْهَا إِنَّا مِنَ الْمُجْرِمِينَ مُنْتَقِمُونَ

jahi shatrum antike duurake ca ya urviiM gavyuutim abhayaM ca nas kRdhi

For this God is our God for ever and ever: he will be our guide even unto death.

οὕνεκα δὴ τὰ μέγιστα παρʼ αὐτόθι λείπετʼ ἄεθλα.

indro agnir ashvinaa tuSTuvaanaa yuuyam paata svastibhiH sadaa naH

vi suuryo amatiM na shriyaM saad orvaad gavaam maataa jaanatii gaat

But Solomon was building his own house thirteen years, and he finished all his house.

καὶ ἐὰν βασιλεία ἐφʼ ἑαυτὴν μερισθῇ, οὐ δύναται σταθῆναι ἡ βασιλεία ἐκείνη·

ذَلِكَ بِأَنَّهُمْ قَالُوا لَنْ تَمَسَّنَا النَّارُ إِلَّا أَيَّامًا مَعْدُودَاتٍ وَغَرَّهُمْ فِي دِينِهِمْ مَا كَانُوا يَفْتَرُونَ

νεκρὸν ἀείραντες φέρετʼ ἐκ πόνου· αὐτὰρ ὄπισθε

bhavaa dyumnii vaadhryashvota gopaa maa tvaa taariid abhimaatir janaanaam

sam maatRbhir na shishur vaavashaano vRSaa dadhanve puruvaaro adbhiH