פִּתְאֹ֛ם נָפְלָ֥ה בָבֶ֖ל וַתִּשָּׁבֵ֑ר הֵילִ֣ילוּ עָלֶ֗יהָ קְח֤וּ צֳרִי֙ לְמַכְאוֹבָ֔הּ אוּלַ֖י תֵּרָפֵֽא׃

חַכְמ֥וֹת שָׂרוֹתֶ֖יהָ תַּעֲנֶ֑ינָּה אַף־ הִ֕יא תָּשִׁ֥יב אֲמָרֶ֖יהָ לָֽהּ׃

כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־ הַ֨שָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ אֶת־ תְּבוּאָתָֽהּ׃

וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־ מֶ֣לֶך נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־ הָאֵֽפֶר׃

וְהָסֵ֥ר כַּ֙עַס֙ מִלִּבֶּ֔ךָ וְהַעֲבֵ֥ר רָעָ֖ה מִבְּשָׂרֶ֑ךָ כִּֽי־ הַיַּלְד֥וּת וְהַֽשַּׁחֲר֖וּת הָֽבֶל׃

duure paare vaaNiiM vardhayanta indreSitaaM dhamanim paprathan ni

τῷ δʼ ἅμʼ Ἄβαντες ἕποντο θοοὶ ὄπιθεν κομόωντες

ἤματι χειμερίῳ, ὅτε τʼ ὤρετο μητίετα Ζεὺς

dasmo na sadman ni shishaati barhiH shuuraH sargam akRNod indra eSaam

And a several tenth deal to each lamb of the fourteen lambs:

وَمَا كَانَ النَّاسُ إِلَّا أُمَّةً وَاحِدَةً فَاخْتَلَفُوا وَلَوْلَا كَلِمَةٌ سَبَقَتْ مِنْ رَبِّكَ لَقُضِيَ بَيْنَهُمْ فِيمَا فِيهِ يَخْتَلِفُونَ

hradaM na hi tvaa nyRSanty uurmayo brahmaaNiindra tava yaani vardhanaa

tuvishuSma tuvikrato shaciivo vishvayaa mate

And his brethren envied him; but his father observed the saying.

αὐτοὶ δὲ ἐπλήσθησαν ἀνοίας, καὶ διελάλουν πρὸς ἀλλήλους τί ἂν ποιήσαιεν τῷ Ἰησοῦ.

api vRshca puraaNavad vratater iva guSpitam ojo daasasya dambhaya

Μὴ φοβοῦ, θυγάτηρ Σιών· ἰδοὺ ὁ βασιλεύς σου ἔρχεται, καθήμενος ἐπὶ πῶλον ὄνου.

ἀλλʼ οὐδὲ Τίτος ὁ σὺν ἐμοί, Ἕλλην ὤν, ἠναγκάσθη περιτμηθῆναι·

ὥστε ὁ νόμος παιδαγωγὸς ἡμῶν γέγονεν εἰς Χριστόν, ἵνα ἐκ πίστεως δικαιωθῶμεν·

εἴτʼ ἐπʼ ἀριστερὰ τοί γε ποτὶ ζόφον ἠερόεντα.