שִׁמְעוּ־ נָ֥א תוֹכַחְתִּ֑י וְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י הַקְשִֽׁיבוּ׃

אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־ יְהוָ֛ה אֶל־ יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־ פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־ עַזָּֽה׃

וְאִ֥ישׁ שָׁכַ֗ב וְֽלֹא־ יָ֫ק֥וּם עַד־ בִּלְתִּ֣י שָׁ֭מַיִם לֹ֣א יָקִ֑יצוּ וְלֹֽא־ יֵ֝עֹ֗רוּ מִשְּׁנָתָֽם׃

יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלָ֑͏ִם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃

כִּֽי־ עָזְב֣וּ הַלְוִיִּ֗ם אֶת־ מִגְרְשֵׁיהֶם֙ וַאֲחֻזָּתָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ לִיהוּדָ֖ה וְלִֽירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּֽי־ הִזְנִיחָ֤ם יָֽרָבְעָם֙ וּבָנָ֔יו מִכַּהֵ֖ן לַיהוָֽה׃

תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹא־ יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי׃

וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יָבִא֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה אֶל־ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

praastaud RSvaujaa RSvebhis tatakSa shuuraH shavasaa

kuha shruta indraH kasminn adya jane mitro na shruuyate

indraagnii vRtrahaNaa suvajraa pra no navyebhis tirataM deSNaiH

parvatash cin mahi vRddho bibhaaya divash cit saanu rejata svane vaH

adha gmantaa nahuSo havaM suureH shrotaa raajaano amRtasya mandraaH

papRkSeNyam indra tve hy ojo nRmNaani ca nRtamaano amartaH

And such trust have we through Christ to God-ward:

فَطَوَّعَتْ لَهُ نَفْسُهُ قَتْلَ أَخِيهِ فَقَتَلَهُ فَأَصْبَحَ مِنَ الْخَاسِرِينَ

Then they sent to Jezebel, saying, Naboth is stoned, and is dead.

τὴν ἀμφεστρατόωντο διαρραῖσαι μεμαῶτες.

taavad uSo raadho asmabhyaM raasva yaavat stotRbhyo arado gRNaanaa

οὐδέ οἱ ἀτρέμας ἧσθαι ἐρητύετʼ ἐν φρεσὶ θυμός,

sapted indraM na sravato gRNanti ni yudhyaamadhim ashishaad abhiike

And Bashemath Ishmael’s daughter, sister of Nebajoth.