הַזָּלִ֤ים זָהָב֙ מִכִּ֔יס וְכֶ֖סֶף בַּקָּנֶ֣ה יִשְׁקֹ֑לוּ יִשְׂכְּר֤וּ צוֹרֵף֙ וְיַעֲשֵׂ֣הוּ אֵ֔ל יִסְגְּד֖וּ אַף־ יִֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃

לֹֽא־ תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹא־ תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־ גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ׃

לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־ בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃

א֣וֹ בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת מֽוֹת־ יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת־ הָרֹצֵ֖חַ בְּפִגְעוֹ־ בֽוֹ׃

וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַחֲצִ֛י מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ מְנַשֶּׁ֖ה לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃

כִּֽי־ תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת־ מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת־ אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ׃

וַיִּטֹּשׁ֩ דָּוִ֨ד אֶת־ הַכֵּלִ֜ים מֵעָלָ֗יו עַל־ יַד֙ שׁוֹמֵ֣ר הַכֵּלִ֔ים וַיָּ֖רָץ הַמַּעֲרָכָ֑ה וַיָּבֹ֕א וַיִּשְׁאַ֥ל לְאֶחָ֖יו לְשָׁלֽוֹם׃

וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכָּל־ נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃

אֵ֥לֶּה בְנֵי־ בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

וַיְהִ֣י ׀ פַּ֣חַד יְהוָ֗ה עַ֚ל כָּל־ מַמְלְכ֣וֹת הֽ͏ָאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר סְבִיב֣וֹת יְהוּדָ֑ה וְלֹ֥א נִלְחֲמ֖וּ עִם־ יְהוֹשָׁפָֽט׃

וְלָכֵ֥ן נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְבֵ֣ית עֵלִ֑י אִֽם־ יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֺ֧ן בֵּית־ עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד־ עוֹלָֽם׃

انْفِرُوا خِفَافًا وَثِقَالًا وَجَاهِدُوا بِأَمْوَالِكُمْ وَأَنْفُسِكُمْ فِي سَبِيلِ اللَّهِ ذَلِكُمْ خَيْرٌ لَكُمْ إِنْ كُنْتُمْ تَعْلَمُونَ

teSaaM hi citram ukthya\M varuutham asti daashuSe

κῆρύξ τίς τοι ἕποιτο γεραίτερος, ὅς κʼ ἰθύνοι

λέγει γὰρ ἡ γραφή· Πᾶς ὁ πιστεύων ἐπʼ αὐτῷ οὐ καταισχυνθήσεται.

dishaH suuryo na minaati pradiSTaa dive -dive haryashvaprasuutaaH

bhuvo vishvasya gopatiH puruSTuta bhadraa indrasya raatayaH

aa yad dharii indra vivrataa ver aa te vajraM jaritaa baahvor dhaat

أَوَلَمْ يَرَوْا أَنَّا جَعَلْنَا حَرَمًا آمِنًا وَيُتَخَطَّفُ النَّاسُ مِنْ حَوْلِهِمْ أَفَبِالْبَاطِلِ يُؤْمِنُونَ وَبِنِعْمَةِ اللَّهِ يَكْفُرُونَ

Let Israel now say, that his mercy endureth for ever.