וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּקְשׁ֤וּ אֶת־ עָרְפָּם֙ כְּעֹ֣רֶף אֲבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א הֶאֱמִ֔ינוּ בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃

יְדַבְּרוּ־ ל֞וֹ אֵלֵ֧י גִבּוֹרִ֛ים מִתּ֥וֹךְ שְׁא֖וֹל אֶת־ עֹֽזְרָ֑יו יָֽרְד֛וּ שָׁכְב֥וּ הָעֲרֵלִ֖ים חַלְלֵי־ חָֽרֶב׃

אָֽנֹכִי֙ אֽ͏ֶעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־ לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־ הַיָּמִֽים׃

הֲלוֹא־ זֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּ־ ל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּֽאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד ברבבתו בְּרִבְבֹתָֽיו׃

וְיָרְד֤וּ רְאֵמִים֙ עִמָּ֔ם וּפָרִ֖ים עִם־ אַבִּירִ֑ים וְרִוְּתָ֤ה אַרְצָם֙ מִדָּ֔ם וַעֲפָרָ֖ם מֵחֵ֥לֶב יְדֻשָּֽׁן׃

לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃

ज्ञानं तेऽहं सविज्ञानमिदं वक्ष्याम्यशेषतः । यज्ज्ञात्वा नेह भूयोऽन्यज्ज्ञातव्यमवशिष्यते

I will abundantly bless her provision: I will satisfy her poor with bread.

They have seen thy goings, O God; even the goings of my God, my King, in the sanctuary.

But he shall not defile himself, being a chief man among his people, to profane himself.

tubhyaM stokaa ghRtashcuto .agne vipraaya santya

kayaa tac chRNve shacyaa shaciSTho yayaa kRNoti muhu kaa cid RSvaH

Of the sons of Uzziel; Amminadab the chief, and his brethren an hundred and twelve.

So God subdued on that day Jabin the king of Canaan before the children of Israel.

vardhantaaM dyaavo girash candraagraa udaa vardhantaam abhiSaataa arNaaH