וַיֻּגַּ֖ד לְדָוִ֑ד אֵ֧ת אֲשֶׁר־ עָשְׂתָ֛ה רִצְפָּ֥ה בַת־ אַיָּ֖ה פִּלֶ֥גֶשׁ שָׁאֽוּל׃

וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־ שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־ יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃

אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמ֣וֹד בַּח֑וּץ וְהַמְּלָאכָ֗ה לֹֽא־ לְי֤וֹם אֶחָד֙ וְלֹ֣א לִשְׁנַ֔יִם כִּֽי־ הִרְבִּ֥ינוּ לִפְשֹׁ֖עַ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

וְאֵ֨לֶּה מִדּ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בָּֽאַמּ֔וֹת אַמָּ֥ה אַמָּ֖ה וָטֹ֑פַח וְחֵ֨יק הָאַמָּ֜ה וְאַמָּה־ רֹ֗חַב וּגְבוּלָ֨הּ אֶל־ שְׂפָתָ֤הּ סָבִיב֙ זֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ד וְזֶ֖ה גַּ֥ב הַמּ...

וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל בְּגַעֲרַ֣ת יְהוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ׃

וַיִּמְאַ֨ס יְהוָ֜ה בְּכָל־ זֶ֤רַע יִשְׂרָאֵל֙ וַיְעַנֵּ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־ שֹׁסִ֑ים עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁלִיכָ֖ם מִפָּנָֽיו׃

כָּל־ מִשְׁפְּחֹ֥ת הַשּׁוּחָמִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃

וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י דָוִד֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה אֲנַ֥חְנוּ פֹ֛ה בִּֽיהוּדָ֖ה יְרֵאִ֑ים וְאַף֙ כִּֽי־ נֵלֵ֣ךְ קְעִלָ֔ה אֶל־ מֽ͏ַעַרְכ֖וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃

God forbid. How shall we, that are dead to sin, live any longer therein?

وَقَاتِلُوهُمْ حَتَّى لَا تَكُونَ فِتْنَةٌ وَيَكُونَ الدِّينُ لِلَّهِ فَإِنِ انْتَهَوْا فَلَا عُدْوَانَ إِلَّا عَلَى الظَّالِمِينَ

triiNy aayuuMSi tava jaatavedas tisra aajaaniir uSasas te agne

For thou hast said, My doctrine is pure, and I am clean in thine eyes.

δὴ τότε Πουλυδάμας θρασὺν Ἕκτορα εἶπε παραστάς·

أَنِ اقْذِفِيهِ فِي التَّابُوتِ فَاقْذِفِيهِ فِي الْيَمِّ فَلْيُلْقِهِ الْيَمُّ بِالسَّاحِلِ يَأْخُذْهُ عَدُوٌّ لِي وَعَدُوٌّ لَهُ وَأَلْقَيْتُ عَلَيْكَ مَحَبَّةً مِنِّي وَلِتُص...

The mountains skipped like rams, and the little hills like lambs.

δὴ τότε Πουλυδάμας θρασὺν Ἕκτορα εἶπε παραστάς·

na vaa u te tanvaaaa\ tanva\M sam papRcyaam paapam aahur yaH svasaaraM nigachaat

And thou, profane wicked prince of Israel, whose day is come, when iniquity shall have an end,

ka iiSate tujyate ko bibhaaya ko maMsate santam indraM ko anti

athainoH kSatraM na kutash canaadhRSe devatvaM nuu cid aadhRSe