כַּנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֣ים הָאֵ֔לֶּה פֹּֽרְשִׂ֖ים אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וְהֵ֛ם עֹמְדִ֥ים עַל־ רַגְלֵיהֶ֖ם וּפְנֵיהֶ֥ם לַבָּֽיִת׃

לַמְּדֵ֤נִי ׀ לַֽעֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֮ כִּֽי־ אַתָּ֢ה אֱל֫וֹהָ֥י רוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר׃

בֶּן־ שְׁמוֹנֶ֥ה שָׁנִ֖ים יֹאשִׁיָּ֣הוּ בְמָלְכ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔יד כִּֽי־ הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־ נִשֵּׂ֤את לְמַ֙עְלָה֙ מַלְכוּת֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃

فَقَدْ كَذَّبُوكُمْ بِمَا تَقُولُونَ فَمَا تَسْتَطِيعُونَ صَرْفًا وَلَا نَصْرًا وَمَنْ يَظْلِمْ مِنْكُمْ نُذِقْهُ عَذَابًا كَبِيرًا

Thus did Moses: according to all that the LORD commanded him, so did he.

Φοῖνιξ ἄττα γεραιὲ διοτρεφὲς οὔ τί με ταύτης

maarjaalyo\ mRjyate sve damuunaaH kaviprashasto atithiH shivo naH

For when God made promise to Abraham, because he could swear by no greater, he sware by himself,

dhvaantaM tamo .ava dadhvase hata indro mahnaa puurvahuutaav apatyata

saptaapo deviiH suraNaa amRktaa yaabhiH sindhum atara indra puurbhit

وَلَقَدِ اسْتُهْزِئَ بِرُسُلٍ مِنْ قَبْلِكَ فَأَمْلَيْتُ لِلَّذِينَ كَفَرُوا ثُمَّ أَخَذْتُهُمْ فَكَيْفَ كَانَ عِقَابِ

For my soul is full of troubles: and my life draweth nigh unto the grave.

aasmai riiyante nivaneva sindhavo .asmaa ahne bhavati tat patitvanam

εἰ γὰρ ὁ διʼ ἀγγέλων λαληθεὶς λόγος ἐγένετο βέβαιος, καὶ πᾶσα παράβασις καὶ παρακοὴ ἔλαβεν ἔνδικον μισθαποδοσίαν,

And he saith unto them, Whose is this image and superscription?