כֵּ֥ן הָיוּ־ לָ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר יָגָ֑עַתְּ סֹחֲרַ֣יִךְ מִנְּעוּרַ֗יִךְ אִ֤ישׁ לְעֶבְרוֹ֙ תָּע֔וּ אֵ֖ין מוֹשִׁיעֵֽךְ׃

וּכְדִי֙ רִ֣ם לִבְבֵ֔הּ וְרוּחֵ֖הּ תִּֽקְפַ֣ת לַהֲזָדָ֑ה הָנְחַת֙ מִן־ כָּרְסֵ֣א מַלְכוּתֵ֔הּ וִֽיקָרָ֖ה הֶעְדִּ֥יו מִנֵּֽהּ׃

יֶעְתַּ֤ר אֶל־ אֱל֨וֹהַּ ׀ וַיִּרְצֵ֗הוּ וַיַּ֣רְא פָּ֭נָיו בִּתְרוּעָ֑ה וַיָּ֥שֶׁב לֶ֝אֱנ֗וֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃

וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֢וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהוָ֑ה מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃

וָאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־ יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֤י תִתִּי֙ אֶת־ סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־ בָּר֥וּךְ בֶּן־ נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר׃

אַיֵּה֙ מְע֣וֹן אֲרָי֔וֹת וּמִרְעֶ֥ה ה֖וּא לַכְּפִרִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הָלַךְ֩ אַרְיֵ֨ה לָבִ֥יא שָׁ֛ם גּ֥וּר אַרְיֵ֖ה וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃

וְאֶחָיו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו בְּהִתְיַחֵ֖שׂ לְתֹלְדוֹתָ֑ם הָרֹ֥אשׁ יְעִיאֵ֖ל וּזְכַרְיָֽהוּ׃

pratvakSasaM vRSabhaM satyashuSmam em asmatraa sadhamaado vahantu

durge duroNe kratvaa na yaataam puruu sahasraa sharvaa ni barhiit

adat pibad uurjayamaanam aashitaM tad asme shaM yor arapo dadhaatana

indraH paatalye\ dadataaM shariitor ariSTaneme abhi naH sacasva

vRSaayante mahe atyaaya puurviir vRSNe citraaya rashmayaH suyaamaaH

sa maataa puurvyam padaM tad varuNasya saptyaM sa hi gopaa iveryo nabhantaam anyake same

And thou shalt have joy and gladness; and many shall rejoice at his birth.

bhuuri ta indra viirya\M tava smasy asya stotur maghavan kaamam aa pRNa

parikSitaa pitaraa puurvajaavarii Rtasya yonaa kSayataH samokasaa

Which was the son of Enos, which was the son of Seth, which was the son of Adam, which was the son of God.

For their feet run to evil, and make haste to shed blood.

And Moses was learned in all the wisdom of the Egyptians, and was mighty in words and in deeds.