וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כָּל־ הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־ אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃

וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֙הוּ֙ עַל־ בֵּית֔וֹ וְכָל־ יֶשׁ־ ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃

וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם לִרְאוּבֵ֕ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־ שְׁדֵיאֽוּר׃

כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן אֹמְרִ֣ים לָכֶ֔ם אֹכֶ֥לֶת אָדָ֖ם אתי אָ֑תְּ וּמְשַׁכֶּ֥לֶת גויך גּוֹיַ֖יִךְ הָיִֽית׃

אֽוֹי־ לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי אִ֥ישׁ רִ֛יב וְאִ֥ישׁ מָד֖וֹן לְכָל־ הָאָ֑רֶץ לֹֽא־ נָשִׁ֥יתִי וְלֹא־ נָֽשׁוּ־ בִ֖י כֻּלֹּ֥ה מְקַלְלַֽונִי׃

וָאֹמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם אִם־ ט֧וֹב בְּעֵינֵיכֶ֛ם הָב֥וּ שְׂכָרִ֖י וְאִם־ לֹ֣א ׀ חֲדָ֑לוּ וַיִּשְׁקְל֥וּ אֶת־ שְׂכָרִ֖י שְׁלֹשִׁ֥ים כָּֽסֶף׃

yat te pavitram arciSy agne vitatam antar aa

So Hushai David’s friend came into the city, and Absalom came into Jerusalem.

tvaM daataa prathamo raadhasaam asy asi satya iishaanakRt

asmaakam mitraavaruNaavataM ratham aadityai rudrair vasubhiH sacaabhuvaa

citraM tad vo maruto yaama cekite pRshnyaa yad uudhar apy aapayo duhuH

And Micaiah said, As the LORD liveth, even what my God saith, that will I speak.

καὶ ἐξίσταντο πάντες οἱ ὄχλοι καὶ ἔλεγον· Μήτι οὗτός ἐστιν ὁ υἱὸς Δαυίδ;

indro vRtram avRNoc chardhaniitiH pra maayinaam aminaad varpaNiitiH

Behold, I am pressed under you, as a cart is pressed that is full of sheaves.

yayor vishvam idaM jagad iyaM dyauH pRthivii mahy u\pasthe bibhRto vasu nabhantaam anyake same

taav id doSaa taa uSasi shubhas patii taa yaaman rudravartanii

raaye mitraavaruNaa sarvataateLe tokaaya tanayaaya shaM yoH

ثُمَّ لْيَقْضُوا تَفَثَهُمْ وَلْيُوفُوا نُذُورَهُمْ وَلْيَطَّوَّفُوا بِالْبَيْتِ الْعَتِيقِ

He riseth from supper, and laid aside his garments; and took a towel, and girded himself.