וְקִדַּשְׁתִּ֛י אֶת־ אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־ הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־ אַהֲרֹ֧ן וְאֶת־ בָּנָ֛יו אֲקַדֵּ֖שׁ לְכַהֵ֥ן לִֽי׃

וְסָמַ֤ךְ אֶת־ יָדוֹ֙ עַל־ רֹאשׁ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־ דָּמ֛וֹ עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

אַ֣ךְ ׀ יְר֣אוּ אֶת־ יְהוָ֗ה וַעֲבַדְתֶּ֥ם אֹת֛וֹ בֶּאֱמֶ֖ת בְּכָל־ לְבַבְכֶ֑ם כִּ֣י רְא֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ הִגְדִּ֖ל עִמָּכֶֽם׃

וַיִּרְא֞וּ עַבְדֵ֣י הֲדַדְעֶ֗זֶר כִּ֤י נִגְּפוּ֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּשְׁלִ֥ימוּ עִם־ דָּוִ֖יד וַיַּֽעַבְדֻ֑הוּ וְלֹא־ אָבָ֣ה אֲרָ֔ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת־ בְּנֵי־ עַמּ֖וֹן עֽוֹד׃

מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־ אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֙יִם֙ אֶת־ מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־ יְהוּדָ֑ה בְּכָל־ זֹאת֙ לֹא־ שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃

וְכָל־ הָאָ֗רֶץ בּוֹכִים֙ ק֣וֹל גָּד֔וֹל וְכָל־ הָעָ֖ם עֹֽבְרִ֑ים וְהַמֶּ֗לֶךְ עֹבֵר֙ בְּנַ֣חַל קִדְר֔וֹן וְכָל־ הָעָם֙ עֹבְרִ֔ים עַל־ פְּנֵי־ דֶ֖רֶךְ אֶת־ הַמִּדְבָּֽר׃

וַיְהִ֕י כְּהִשָּׁפֵ֥ט יֵה֖וּא עִם־ בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וַיִּמְצָא֩ אֶת־ שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וּבְנֵ֨י אֲחֵ֧י אֲחַזְיָ֛הוּ מְשָׁרְתִ֥ים לַאֲחַזְיָ֖הוּ וַיַּהַרְגֵֽם׃

φθέγξατʼ· ἀτὰρ Τρώεσσιν ἐν ἄσπετον ὦρσε κυδοιμόν.

yadii visho maanuSiir devayantiiH prayasvatiir iiLate shukram arciH

kiM nuunam asmaan kRNavad araatiH kim u dhuurtir amRta martyasya

The hearing ear, and the seeing eye, the LORD hath made even both of them.

For my loins are filled with a loathsome disease: and there is no soundness in my flesh.

فَإِنْ لَمْ تَجِدُوا فِيهَا أَحَدًا فَلَا تَدْخُلُوهَا حَتَّى يُؤْذَنَ لَكُمْ وَإِنْ قِيلَ لَكُمُ ارْجِعُوا فَارْجِعُوا هُوَ أَزْكَى لَكُمْ وَاللَّهُ بِمَا تَعْمَلُونَ عَلِيمٌ

vi jyotiSaa bRhataa bhaaty agnir aavir vishvaani kRNute mahitvaa

tad vo jaamitvam marutaH pare yuge puruu yac chaMsam amRtaasa \!\ aavata