כָּל־ בְּנֵי־ פֶ֕רֶץ הַיֹּשְׁבִ֖ים בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם אַרְבַּ֥ע מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וּשְׁמֹנָ֖ה אַנְשֵׁי־ חָֽיִל׃

וַיִּשְׁלַ֞ח נְבֽוּזַרְאֲדָ֣ן רַב־ טַבָּחִ֗ים וּנְבֽוּשַׁזְבָּן֙ רַב־ סָרִ֔יס וְנֵרְגַ֥ל שַׂר־ אֶ֖צֶר רַב־ מָ֑ג וְכֹ֖ל רַבֵּ֥י מֶֽלֶךְ־ בָּבֶֽל׃

וַיִּקְרָ֣א אֶל־ גֵּיחֲזִ֗י וַיֹּ֙אמֶר֙ קְרָא֙ אֶל־ הַשֻּׁנַּמִּ֣ית הַזֹּ֔את וַיִּקְרָאֶ֖הָ וַתָּב֣וֹא אֵלָ֑יו וַיֹּ֖אמֶר שְׂאִ֥י בְנֵֽךְ׃

וַיַּשְׁבִּעֵ֥נִי אֲדֹנִ֖י לֵאמֹ֑ר לֹא־ תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּאַרְצֽוֹ׃

בְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹֽכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ והובנים וְהָבְנִ֔ים הֵשִׁ֖יבוּ אֶשְׁכָּרֵֽךְ׃

uta no devaav ashvinaa shubhas patii dhaamabhir mitraavaruNaa uruSyataam

tvam indra sravitavaa apas kaH pariSThitaa ahinaa shuura puurviiH

إِذْ قَالَ يُوسُفُ لِأَبِيهِ يَا أَبَتِ إِنِّي رَأَيْتُ أَحَدَ عَشَرَ كَوْكَبًا وَالشَّمْسَ وَالْقَمَرَ رَأَيْتُهُمْ لِي سَاجِدِينَ

iiyante ashvaiH suyamebhir aashubhiH shubhaM yaataam anu rathaa avRtsata

vRtre vaa maho nRvati kSaye vaa vyacasvantaa yadi vitantasaite

vRSaa hy u\gra shRNviSe paraavati vRSo arvaavati shrutaH

Because they provoked his spirit, so that he spake unadvisedly with his lips.

vaavRdhaanas taviSiir yasya puurviir dyaur na kSatram abhibhuuti puSyaat

Is not this laid up in store with me, and sealed up among my treasures?