וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים הַֽאֵרֵד֙ אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃

נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּֽרְג֛וּ עָל֥וּ עַל־ צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־ אוּכַ֥ל קֽוּם׃

וַיַּ֨עַשׂ יֹאשִׁיָּ֧הוּ בִֽירוּשָׁלַ֛͏ִם פֶּ֖סַח לַיהוָ֑ה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הַפֶּ֔סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃

וְיֶ֤תֶר דְּבָרָיו֙ וְכָל־ דְּרָכָ֔יו הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־ סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־ יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃

זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כָּל־ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־ חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃

הֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בְּאֶ֣רֶץ צ֔וּף וְשָׁא֥וּל אָמַ֛ר לְנַעֲר֥וֹ אֲשֶׁר־ עִמּ֖וֹ לְכָ֣ה וְנָשׁ֑וּבָה פֶּן־ יֶחְדַּ֥ל אָבִ֛י מִן־ הָאֲתֹנ֖וֹת וְדָ֥אַג לָֽנוּ׃

וַיָּ֤רָם כְּבוֹד־ יְהוָה֙ מֵעַ֣ל הַכְּר֔וּב עַ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִמָּלֵ֤א הַבַּ֙יִת֙ אֶת־ הֶ֣עָנָ֔ן וְהֶֽחָצֵר֙ מָֽלְאָ֔ה אֶת־ נֹ֖גַהּ כְּב֥וֹד יְהוָֽה׃

hirishipro vRdhasaanaasu jarbhurad dyaur na stRbhish citayad rodasii anu

οὕτως καὶ ὁ κύριος διέταξεν τοῖς τὸ εὐαγγέλιον καταγγέλλουσιν ἐκ τοῦ εὐαγγελίου ζῆν.

And they laded their asses with the corn, and departed thence.

acittii yac cakRmaa daivye jane diinair dakSaiH prabhuutii puuruSatvataa

Nevertheless in those days, saith the LORD, I will not make a full end with you.