אִֽם־ תִּשְׁכְּבוּן֮ בֵּ֢ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּֽירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ׃

וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַאֲנִ֖י אוֹסִ֣יף עַֽל־ עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים׃

וַיֹּ֤אמֶר הַפְּלִשְׁתִּי֙ אֶל־ דָּוִ֔ד הֲכֶ֣לֶב אָנֹ֔כִי כִּֽי־ אַתָּ֥ה בָֽא־ אֵלַ֖י בַּמַּקְל֑וֹת וַיְקַלֵּ֧ל הַפְּלִשְׁתִּ֛י אֶת־ דָּוִ֖ד בֵּאלֹהָֽיו׃

כַּבֵּ֤ד אֶת־ אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־ אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן ׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖...

וַיֹּ֨אמֶר חוּרָ֤ם מֶֽלֶךְ־ צֹר֙ בִּכְתָ֔ב וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־ שְׁלֹמֹ֑ה בְּאַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת־ עַמּ֔וֹ נְתָנְךָ֥ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃

דִּבְרֵ֥י נְחֶמְיָ֖ה בֶּן־ חֲכַלְיָ֑ה וַיְהִ֤י בְחֹֽדֶשׁ־ כסלו כִּסְלֵיו֙ שְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה׃

καὶ οὐκ ἐδέξαντο αὐτόν, ὅτι τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἦν πορευόμενον εἰς Ἰερουσαλήμ.

The desire of the slothful killeth him; for his hands refuse to labour.

For Israel slideth back as a backsliding heifer: now the LORD will feed them as a lamb in a large place.

يَا أَهْلَ الْكِتَابِ لِمَ تَلْبِسُونَ الْحَقَّ بِالْبَاطِلِ وَتَكْتُمُونَ الْحَقَّ وَأَنْتُمْ تَعْلَمُونَ

Nevertheless he regarded their affliction, when he heard their cry:

yenaantarikSam urv aaaa\tatantha tveSaH sa bhaanur arNavo nRcakSaaH

Then released he Barabbas unto them: and when he had scourged Jesus, he delivered him to be crucified.

ἤθελον δὲ παρεῖναι πρὸς ὑμᾶς ἄρτι, καὶ ἀλλάξαι τὴν φωνήν μου, ὅτι ἀποροῦμαι ἐν ὑμῖν.