לָכֵ֗ן כֹּֽה־ אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֥י פֹקֵ֛ד אֶל־ מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאֶל־ אַרְצ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר פָּקַ֖דְתִּי אֶל־ מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

יֵבֹ֤שׁוּ רֹדְפַי֙ וְאַל־ אֵבֹ֣שָׁה אָ֔נִי יֵחַ֣תּוּ הֵ֔מָּה וְאַל־ אֵחַ֖תָּה אָ֑נִי הָבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ י֣וֹם רָעָ֔ה וּמִשְׁנֶ֥ה שִׁבָּר֖וֹן שָׁבְרֵֽם׃

וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי־ אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסָקְל֔וֹ כִּֽי־ מָ֙רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כָּל־ הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל־ בנו בָּנָ֣יו וְעַל־ בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיהוָ֖ה אֱלֹה...

וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְצִבָ֔א הִנֵּ֣ה לְךָ֔ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר לִמְפִי־ בֹ֑שֶׁת וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ הִֽשְׁתַּחֲוֵ֔יתִי אֶמְצָא־ חֵ֥ן בְּעֵינֶ֖יךָ אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

הִנָּ֨ךְ יָפָ֤ה רַעְיָתִי֙ הִנָּ֣ךְ יָפָ֔ה עֵינַ֣יִךְ יוֹנִ֔ים מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵ֑ךְ שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מֵהַ֥ר גִּלְעָֽד׃

shaM no dyaavaapRthivii puurvahuutau sham antarikSaM dRshaye no astu

And unclean spirits, when they saw him, fell down before him, and cried, saying, Thou art the Son of God.

pra citram arkaM gRNate turaaya maarutaaya svatavase bharadhvam

لَا تَعْتَذِرُوا قَدْ كَفَرْتُمْ بَعْدَ إِيمَانِكُمْ إِنْ نَعْفُ عَنْ طَائِفَةٍ مِنْكُمْ نُعَذِّبْ طَائِفَةً بِأَنَّهُمْ كَانُوا مُجْرِمِينَ

Then Joshua passed from Makkedah, and all Israel with him, unto Libnah, and fought against Libnah:

shaM naH suurya urucakSaa ud etu shaM nash catasraH pradisho bhavantu

Therefore the kinsman said unto Boaz, Buy it for thee. So he drew off his shoe.

Rbhuto rayiH prathamashravastamo vaajashrutaaso yam ajiijanan naraH