כִּֽי־ נָתַ֨ן מֹשֶׁ֜ה נַחֲלַ֨ת שְׁנֵ֤י הַמַּטּוֹת֙ וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֔ה מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּ֑ן וְלַ֨לְוִיִּ֔ם לֹֽא־ נָתַ֥ן נַחֲלָ֖ה בְּתוֹכָֽם׃

וְֽאֶת־ הַקְּרָשִׁ֞ים צִפָּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־ טַבְּעֹתָם֙ עָשָׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וַיְצַ֥ף אֶת־ הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃

כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־ בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־ בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־ הַסֹּלְל֖וֹת וְאֶל־ הֶחָֽרֶב׃

וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־ חֶצְיֽוֹ׃

וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־ צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת׃

וַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד־ הַ֥ר חֶרְמֽוֹן׃

וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־ עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־ אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־ הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תּ...

Remember, O LORD, thy tender mercies and thy lovingkindnesses; for they have been ever of old.

False witnesses did rise up; they laid to my charge things that I knew not.

Now when John had heard in the prison the works of Christ, he sent two of his disciples,

द्रव्ययज्ञास्तपोयज्ञा योगयज्ञास्तथाऽपरे । स्वाध्यायज्ञानयज्ञाश्च यतयः संशितव्रताः

ἢ δοκεῖτε ὅτι κενῶς ἡ γραφὴ λέγει· Πρὸς φθόνον ἐπιποθεῖ τὸ πνεῦμα ὃ ⸀κατῴκισεν ἐν ἡμῖν;

The men of Kirjathjearim, Chephirah, and Beeroth, seven hundred forty and three.

And Moses numbered, as the LORD commanded him, all the firstborn among the children of Israel.