כִּֽי־ יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־ לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת...

רפאנו רִפִּ֣ינוּ אֶת־ בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצ֑וֹ כִּֽי־ נָגַ֤ע אֶל־ הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־ שְׁחָקִֽים׃

וַיֵּ֤לֶךְ יִפְתָּח֙ עִם־ זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֥ם אוֹת֛וֹ עֲלֵיהֶ֖ם לְרֹ֣אשׁ וּלְקָצִ֑ין וַיְדַבֵּ֨ר יִפְתָּ֧ח אֶת־ כָּל־ דְּבָרָ֛יו לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בַּמִּצְפָּֽה׃

בַּיּ֣וֹם הַה֣וּא נְאֻם־ יְהוָ֣ה צְבָא֡וֹת אֶ֠קָּחֲךָ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־ שְׁאַלְתִּיאֵ֤ל עַבְדִּי֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה וְשַׂמְתִּ֖יךָ כַּֽחוֹתָ֑ם כִּֽי־ בְךָ֣ בָחַ֔רְתִּי נְאֻ֖ם יְהוָ...

וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֮ אֶת־ אָבִ֣יו וְאֶת־ אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה׃

But they, when they were departed, spread abroad his fame in all that country.

And when it was day, the magistrates sent the serjeants, saying, Let those men go.

Let thy fountains be dispersed abroad, and rivers of waters in the streets.