כָּל־ צֹ֤אן קֵדָר֙ יִקָּ֣בְצוּ לָ֔ךְ אֵילֵ֥י נְבָי֖וֹת יְשָׁרְת֑וּנֶךְ יַעֲל֤וּ עַל־ רָצוֹן֙ מִזְבְּחִ֔י וּבֵ֥ית תִּפְאַרְתִּ֖י אֲפָאֵֽר׃

גַּ֣ם מִגָּבֹ֤הַּ יִרָ֙אוּ֙ וְחַתְחַתִּ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְיָנֵ֤אץ הַשָּׁקֵד֙ וְיִסְתַּבֵּ֣ל הֶֽחָגָ֔ב וְתָפֵ֖ר הָֽאֲבִיּוֹנָ֑ה כִּֽי־ הֹלֵ֤ךְ הָאָדָם֙ אֶל־ בֵּ֣ית עוֹלָמ֔וֹ וְסָב...

וְגַ֣ם בִּ֠ירוּשָׁלִַם הֶעֱמִ֨יד יְהוֹשָׁפָ֜ט מִן־ הַלְוִיִּ֣ם וְהַכֹּהֲנִ֗ים וּמֵרָאשֵׁ֤י הָאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפַּ֥ט יְהוָ֖ה וְלָרִ֑יב וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

יֵ֚שׁ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֹ֛שֶׁר שָׁמ֥וּר לִבְעָלָ֖יו לְרָעָתֽוֹ׃

הָפַ֣כְתִּי בָכֶ֗ם כְּמַהְפֵּכַ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־ סְדֹ֣ם וְאֶת־ עֲמֹרָ֔ה וַתִּהְי֕וּ כְּא֖וּד מֻצָּ֣ל מִשְׂרֵפָ֑ה וְלֹֽא־ שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־ יְהוָֽה׃

Ye which rejoice in a thing of nought, which say, Have we not taken to us horns by our own strength?

For he is not a man, as I am, that I should answer him, and we should come together in judgment.

tvam aavitha sushravasaM tavotibhis tava traamabhir indra tuurvayaaNam

And they departed from Succoth, and pitched in Etham, which is in the edge of the wilderness.

Moab is my washpot; over Edom will I cast out my shoe: Philistia, triumph thou because of me.

When he slew them, then they sought him: and they returned and enquired early after God.

Therefore also will I make thee sick in smiting thee, in making thee desolate because of thy sins.