כִּֽי־ כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹטֶֽה־ אֵ֠לֶיהָ כְּנָהָ֨ר שָׁל֜וֹם וּכְנַ֧חַל שׁוֹטֵ֛ף כְּב֥וֹד גּוֹיִ֖ם וִֽינַקְתֶּ֑ם עַל־ צַד֙ תִּנָּשֵׂ֔אוּ וְעַל־ בִּרְכַּ֖יִם תְּשָׁע...

וּבִתּ֣וֹ שֶׁאֱרָ֔ה וַתִּ֧בֶן אֶת־ בֵּית־ חוֹר֛וֹן הַתַּחְתּ֖וֹן וְאֶת־ הָעֶלְי֑וֹן וְאֵ֖ת אֻזֵּ֥ן שֶׁאֱרָֽה׃

אַחַר֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לֹֽא־ שָׁ֥ב יָרָבְעָ֖ם מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה וַ֠יָּשָׁב וַיַּ֜עַשׂ מִקְצ֤וֹת הָעָם֙ כֹּהֲנֵ֣י בָמ֔וֹת הֶֽחָפֵץ֙ יְמַלֵּ֣א אֶת־ יָד֔וֹ וִיהִ֖י כֹּהֲנֵ֥י...

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ אֶל־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים חָטָ֣אתִֽי מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְעַתָּ֗ה הַֽעֲבֶר־ נָא֙ אֶת־ עֲווֹ֣ן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃

וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֣י מְנַשֶּׁה֮ וּתְפִלָּת֣וֹ אֶל־ אֱלֹהָיו֒ וְדִבְרֵי֙ הַֽחֹזִ֔ים הַֽמְדַבְּרִ֣ים אֵלָ֔יו בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הִנָּ֕ם עַל־ דִּבְרֵ֖י מַלְכֵ֥י יִ...

Οὕτως καὶ ἡ ἀνάστασις τῶν νεκρῶν. σπείρεται ἐν φθορᾷ, ἐγείρεται ἐν ἀφθαρσίᾳ·

If I speak of strength, lo, he is strong: and if of judgment, who shall set me a time to plead?

Jesus answered and said unto her, Whosoever drinketh of this water shall thirst again:

But they shall serve the LORD their God, and David their king, whom I will raise up unto them.

My breath is strange to my wife, though I intreated for the children’s sake of mine own body.