כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־ יַשִּׁ֧יאוּ לָכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֛ם אֲשֶׁר־ בְּקִרְבְּכֶ֖ם וְקֹֽסְמֵיכֶ֑ם וְאַֽל־ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲש...

שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־ הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃

וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַ֤ר אֶל־ הָֽאִשָּׁה֙ אִם־ לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־ לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖ה תַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָר...

וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכָל־ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֡ה יִבְרְחוּ֩ וַיֵּצְא֨וּ מֵהָעִ֜יר לַ֗יְלָה דֶּ֜רֶךְ שַׁ֤עַר בֵּין־ הַחֹמֹתַ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ עַל־ גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים ע...

And all the wise men, that wrought all the work of the sanctuary, came every man from his work which they made;

ὁ δὲ ἀποκριθεὶς λέγει αὐτῷ· Κύριε, ἄφες αὐτὴν καὶ τοῦτο τὸ ἔτος, ἕως ὅτου σκάψω περὶ αὐτὴν καὶ βάλω κόπρια·

And they lifted up their voice, and wept again: and Orpah kissed her mother in law; but Ruth clave unto her.

And brought them to the magistrates, saying, These men, being Jews, do exceedingly trouble our city,

And now come I to thee; and these things I speak in the world, that they might have my joy fulfilled in themselves.