And after certain days king Agrippa and Bernice came unto Caesarea to salute Festus.

uluukayaatuM shushuluukayaatuM jahi shvayaatum uta kokayaatum

Sing unto God, ye kingdoms of the earth; O sing praises unto the Lord; Selah:

tvam agne sahasaa sahantamaH shuSmintamo jaayase devataataye rayir na devataataye

duhanty uudhar divyaani dhuutayo bhuumim pinvanti payasaa parijrayaH

None of them can by any means redeem his brother, nor give to God a ransom for him:

vRSaNaa dyaavaapRthivii Rtaavarii vRSaa parjanyo vRSaNo vRSastubhaH

Turn not to the right hand nor to the left: remove thy foot from evil.

Neither shall he profane his seed among his people: for I the LORD do sanctify him.

But rather seek ye the kingdom of God; and all these things shall be added unto you.

pra suSTuti stanayantaM ruvantam iLas patiM jaritar nuunam ashyaaH

Rob not the poor, because he is poor: neither oppress the afflicted in the gate:

Behold, I have received commandment to bless: and he hath blessed; and I cannot reverse it.

עַל זֹאת֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְקָדְר֥וּ הַשָּׁמַ֖יִם מִמָּ֑עַל עַ֤ל כִּי־ דִבַּ֙רְתִּי֙ זַמֹּ֔תִי וְלֹ֥א נִחַ֖מְתִּי וְלֹא־ אָשׁ֥וּב מִמֶּֽנָּה׃

וַיִּשְׁכַּ֨ב רְחַבְעָ֜ם עִם־ אֲבֹתָ֗יו וַיִּקָּבֵ֤ר עִם־ אֲבֹתָיו֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔ד וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַעֲמָ֖ה הָעַמֹּנִ֑ית וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲבִיָּ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

כֹּה־ אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ כָּל־ בֶּן־ נֵכָ֗ר עֶ֤רֶל לֵב֙ וְעֶ֣רֶל בָּשָׂ֔ר לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־ מִקְדָּשִׁ֑י לְכָל־ בֶּן־ נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֕ר בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

כִּֽי אַתָּ֤ה שַׁלּ֙וֹתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים יְשָׁלּ֖וּךָ כָּל־ יֶ֣תֶר עַמִּ֑ים מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַחֲמַס־ אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכָל־ יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃

וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־ יְהוָ֗ה ק֤וֹל צְעָקָה֙ מִשַּׁ֣עַר הַדָּגִ֔ים וִֽילָלָ֖ה מִן־ הַמִּשְׁנֶ֑ה וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵהַגְּבָעֽוֹת׃

וַיַּכֵּ֨ם יְהוֹשֻׁ֤עַ אַֽחֲרֵי־ כֵן֙ וַיְמִיתֵ֔ם וַיִּתְלֵ֕ם עַ֖ל חֲמִשָּׁ֣ה עֵצִ֑ים וַיִּֽהְי֛וּ תְּלוּיִ֥ם עַל־ הָעֵצִ֖ים עַד־ הָעָֽרֶב׃

בְּבֹאָ֞ם אֶל־ אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד יִרְחֲצוּ־ מַ֖יִם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־ הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לְשָׁרֵ֔ת לְהַקְטִ֥יר אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃

וְנָתַתָּ֤ה אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַפָּרֹ֔כֶת אֲשֶׁ֖ר עַל־ אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת לִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת אֲשֶׁר֙ עַל־ הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָֽׁמָּה׃

וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־ אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־ שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־ לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־ יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃

כַּאֲשֶׁ֨ר אֵֽינְךָ֤ יוֹדֵ֙עַ֙ מַה־ דֶּ֣רֶךְ הָר֔וּחַ כַּעֲצָמִ֖ים בְּבֶ֣טֶן הַמְּלֵאָ֑ה כָּ֗כָה לֹ֤א תֵדַע֙ אֶת־ מַעֲשֵׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־ הַכֹּֽל׃

כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אשקוטה אֶשְׁקֳטָ֖ה וְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־ א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר׃