sapta kSaranti shishave marutvate pitre putraaso apy aviivatann Rtam

But a lover of hospitality, a lover of good men, sober, just, holy, temperate;

And Pharaoh said unto Joseph, In my dream, behold, I stood upon the bank of the river:

Shall the companions make a banquet of him? shall they part him among the merchants?

sukiMshukaM shalmaliM vishvaruupaM hiraNyavarNaM suvRtaM sucakram

And Paul chose Silas, and departed, being recommended by the brethren unto the grace of God.

haritvataa varcasaa suuryasya shreSThai ruupais tanva\M sparshayasva

The troubles of my heart are enlarged: O bring thou me out of my distresses.

Ye shall eat nothing leavened; in all your habitations shall ye eat unleavened bread.

So he let him go: then she said, A bloody husband thou art, because of the circumcision.

הִנֵּ֨ה חָזָ֤ק וְאַמִּץ֙ לַֽאדֹנָ֔י כְּזֶ֥רֶם בָּרָ֖ד שַׂ֣עַר קָ֑טֶב כְּ֠זֶרֶם מַ֣יִם כַּבִּירִ֥ים שֹׁטְפִ֛ים הִנִּ֥יחַ לָאָ֖רֶץ בְּיָֽד׃

אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם ׀ לֹא־ הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת־ רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל־ יָ֣ם בְּיַם־ סֽוּף׃

וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים בְּבוֹאָֽן׃

सत्त्वं रजस्तम इति गुणाः प्रकृतिसंभवाः । निबध्नन्ति महाबाहो देहे देहिनमव्ययम्

וַיִגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת־ פַּרְעֹ֔ה וֽ͏ַיְהִי־ לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־ הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃

וַיְהִי֙ לִדְרֹ֣שׁ אֱלֹהִ֔ים בִּימֵ֣י זְכַרְיָ֔הוּ הַמֵּבִ֖ין בִּרְאֹ֣ת הָאֱלֹהִ֑ים וּבִימֵי֙ דָּרְשׁ֣וֹ אֶת־ יְהוָ֔ה הִצְלִיח֖וֹ הָאֱלֹהִֽים׃

בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וִירוּשָׁלַ֖͏ִם תִּשְׁכּ֣וֹן לָבֶ֑טַח וְזֶ֥ה אֲשֶׁר־ יִקְרָא־ לָ֖הּ יְהוָ֥ה ׀ צִדְקֵֽנוּ׃

न तद्भासयते सूर्यो न शशाङ्को न पावकः । यद्गत्वा न निवर्तन्ते तद्धाम परमं मम

כִּי־ רַבַּ֥ת בַּקָּהָ֖ל אֲשֶׁ֣ר לֹא־ הִתְקַדָּ֑שׁוּ וְהַלְוִיִּ֞ם עַל־ שְׁחִיטַ֣ת הַפְּסָחִ֗ים לְכֹל֙ לֹ֣א טָה֔וֹר לְהַקְדִּ֖ישׁ לַיהוָֽה׃

כִּ֣י לֹ֧א קִדְּמ֛וּ אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בַּלֶּ֣חֶם וּבַמָּ֑יִם וַיִּשְׂכֹּ֨ר עָלָ֤יו אֶת־ בִּלְעָם֙ לְקַֽלְל֔וֹ וַיַּהֲפֹ֧ךְ אֱלֹהֵ֛ינוּ הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָֽה׃

εἰ γὰρ ἡ ἀποβολὴ αὐτῶν καταλλαγὴ κόσμου, τίς ἡ πρόσλημψις εἰ μὴ ζωὴ ἐκ νεκρῶν;

הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א ׀ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑לָה לֹֽא־ יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

וְלוֹ֙ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֔ים שֵׁ֤ם אַחַת֙ חַנָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פְּנִנָּ֑ה וַיְהִ֤י לִפְנִנָּה֙ יְלָדִ֔ים וּלְחַנָּ֖ה אֵ֥ין יְלָדִֽים׃

दातव्यमिति यद्दानं दीयतेऽनुपकारिणे । देशे काले च पात्रे च तद्दानं सात्त्विकं स्मृतम्