And David called one of the young men, and said, Go near, and fall upon him. And he smote him that he died.

She said, No man, Lord. And Jesus said unto her, Neither do I condemn thee: go, and sin no more.

Ought not Christ to have suffered these things, and to enter into his glory?

tasmin santi prashiSas tasminn iSTayaH sa vaajasya shavasaH shuSmiNas patiH

akrann uSaaso vayunaani puurvathaa rushantam bhaanum aruSiir ashishrayuH

Jesus cried and said, He that believeth on me, believeth not on me, but on him that sent me.

For as the Father hath life in himself; so hath he given to the Son to have life in himself;

And every creeping thing that flieth is unclean unto you: they shall not be eaten.

Is there iniquity in my tongue? cannot my taste discern perverse things?

This is the inheritance of the tribe of the children of Judah according to their families.

He hath put my brethren far from me, and mine acquaintance are verily estranged from me.

וְשָׁמְר֞וּ אֶת־ מִשְׁמֶ֣רֶת אֹֽהֶל־ מוֹעֵ֗ד וְאֵת֙ מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וּמִשְׁמֶ֕רֶת בְּנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן אֲחֵיהֶ֑ם לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

הוֹצֵ֣א אֶת־ הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־ מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְסָמְכ֧וּ כָֽל־ הַשֹּׁמְעִ֛ים אֶת־ יְדֵיהֶ֖ם עַל־ רֹאשׁ֑וֹ וְרָגְמ֥וּ אֹת֖וֹ כָּל־ הָעֵדָֽה׃

יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־ מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖ינִי אֶת־ קוֹלֵ֑ךְ כִּי־ קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃

οὐκ ἐρίσει οὐδὲ κραυγάσει, οὐδὲ ἀκούσει τις ἐν ταῖς πλατείαις τὴν φωνὴν αὐτοῦ.

וַיְהִי־ ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל־ שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃

לִבְנֵ֣י גָ֔ד תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

וְהָיָ֗ה כְּצֵ֤את מֹשֶׁה֙ אֶל־ הָאֹ֔הֶל יָק֙וּמוּ֙ כָּל־ הָעָ֔ם וְנִ֨צְּב֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֣תַח אָהֳל֑וֹ וְהִבִּ֙יטוּ֙ אַחֲרֵ֣י מֹשֶׁ֔ה עַד־ בֹּא֖וֹ הָאֹֽהֱלָה׃

ὁ δοὺς ἑαυτὸν ἀντίλυτρον ὑπὲρ πάντων, τὸ μαρτύριον καιροῖς ἰδίοις·

בְּפַרְס֣וֹת סוּסָ֔יו יִרְמֹ֖ס אֶת־ כָּל־ חֽוּצוֹתָ֑יִךְ עַמֵּךְ֙ בַּחֶ֣רֶב יַהֲרֹ֔ג וּמַצְּב֥וֹת עֻזֵּ֖ךְ לָאָ֥רֶץ תֵּרֵֽד׃

לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחוֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֣ה רְ֠אוּבֵן וּֽמִמַּטֵּה־ גָ֞ד וּמִמַּטֵּ֤ה זְבוּלֻן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃

עֲנ֗וֹ שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ וְאָמְרִ֖ין לְמַלְכָּ֑א נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר לָֽא־ חַשְׁחִ֨ין אֲנַ֧חְנָה עַל־ דְּנָ֛ה פִּתְגָ֖ם לַהֲתָבוּתָֽךְ׃

כִּ֣י ׀ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲדַבֵּר֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר אֲדַבֵּ֤ר דָּבָר֙ וְיֵ֣עָשֶׂ֔ה לֹ֥א תִמָּשֵׁ֖ךְ ע֑וֹד כִּ֣י בִֽימֵיכֶ֞ם בֵּ֣ית הַמֶּ֗רִי אֲדַבֵּ֤ר דָּבָר֙ וַעֲשִׂיתִ֔יו נְאֻ֖ם אֲד...

וַיֵּֽצְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וַאֲרַ֨ם צוֹבָ֤א וּרְחוֹב֙ וְאִֽישׁ־ ט֣וֹב וּמַֽעֲכָ֔ה לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה׃