And Ishbosheth sent, and took her from her husband, even from Phaltiel the son of Laish.

He raiseth up the poor out of the dust, and lifteth the needy out of the dunghill;

Be not hasty in thy spirit to be angry: for anger resteth in the bosom of fools.

ime ye te su vaayo baahvo\jaso .antar nadii te patayanty ukSaNo mahi vraadhanta ukSaNaH

Jesus said unto him, Let the dead bury their dead: but go thou and preach the kingdom of God.

And my tongue shall speak of thy righteousness and of thy praise all the day long.

And Enos lived after he begat Cainan eight hundred and fifteen years, and begat sons and daughters:

An angry man stirreth up strife, and a furious man aboundeth in transgression.

And being made perfect, he became the author of eternal salvation unto all them that obey him;

And he began to say unto them, This day is this scripture fulfilled in your ears.

וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים קַ֣ח אֶת־ הַבָּשָׂ֤ר וְאֶת־ הַמַּצּוֹת֙ וְהַנַּח֙ אֶל־ הַסֶּ֣לַע הַלָּ֔ז וְאֶת־ הַמָּרַ֖ק שְׁפ֑וֹךְ וַיַּ֖עַשׂ כֵּֽן׃

כָּל־ אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃

ब्रह्मार्पणं ब्रह्म हविर्ब्रह्माग्नौ ब्रह्मणा हुतम् । ब्रह्मैव तेन गन्तव्यं ब्रह्मकर्मसमाधिना

וַיֹּ֥אמֶר אֵלֶ֖יהָ תְּנִֽי־ לִ֣י אֶת־ בְּנֵ֑ךְ וַיִּקָּחֵ֣הוּ מֵחֵיקָ֗הּ וַֽיַּעֲלֵ֙הוּ֙ אֶל־ הָעֲלִיָּ֗ה אֲשֶׁר־ הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב שָׁ֔ם וַיַּשְׁכִּבֵ֖הוּ עַל־ מִטָּתֽוֹ׃

וַיִּקְחוּ֙ אֶת־ כָּל־ הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וַיֵּ֣לְכ֔וּ לְהִלָּחֵ֖ם עִם־ יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־ נְתַנְיָ֑ה וַיִּמְצְא֣וּ אֹת֔וֹ אֶל־ מַ֥יִם רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן׃

וַיָּבִ֣יאוּ הַ֠כֹּהֲנִים אֶת־ אֲר֨וֹן בְּרִית־ יְהוָ֧ה אֶל־ מְקוֹמ֛וֹ אֶל־ דְּבִ֥יר הַבַּ֖יִת אֶל־ קֹ֣דֶשׁ הַקְּדָשִׁ֑ים אֶל־ תַּ֖חַת כַּנְפֵ֥י הַכְּרוּבִֽים׃

וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽי־ שָׁם֙ דויג דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽי־ הַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָל־ נֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית...

וַיִּרְדְּפ֤וּ חֵיל־ כַּשְׂדִּים֙ אַחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥יגוּ אֶת־ צִדְקִיָּ֖הוּ בְּעַֽרְבֹ֣ת יְרֵח֑וֹ וְכָל־ חֵיל֔וֹ נָפֹ֖צוּ מֵעָלָֽיו׃

וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־ שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־ שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־ לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃

וַֽיִּלְכְּד֜וּהָ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ וַיַכּ֣וּהָ לְפִי־ חֶ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־ הַנֶּ֣פֶשׁ אֲשֶׁר־ בָּ֔הּ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא הֶחֱרִ֑ים כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ עָשָׂ֖ה לְלָכִֽישׁ׃

וּמִן־ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־ שְׁמָֽם׃

הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ הַיּ֖וֹם עֲבָדִ֑ים וְהָאָ֜רֶץ אֲשֶׁר־ נָתַ֣תָּה לַאֲבֹתֵ֗ינוּ לֶאֱכֹ֤ל אֶת־ פִּרְיָהּ֙ וְאֶת־ טוּבָ֔הּ הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֲבָדִ֖ים עָלֶֽיהָ׃

וְאֶל־ הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־ לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־ נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־ בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם׃

וְהֵיתָ֙יִת֙ אֶ֣בֶן חֲדָ֔ה וְשֻׂמַ֖ת עַל־ פֻּ֣ם גֻּבָּ֑א וְחַתְמַ֨הּ מַלְכָּ֜א בְּעִזְקְתֵ֗הּ וּבְעִזְקָת֙ רַבְרְבָנ֔וֹהִי דִּ֛י לָא־ תִשְׁנֵ֥א צְב֖וּ בְּדָנִיֵּֽאל׃