And she, being before instructed of her mother, said, Give me here John Baptist’s head in a charger.

Behold, the eye of the LORD is upon them that fear him, upon them that hope in his mercy;

And the LORD God took the man, and put him into the garden of Eden to dress it and to keep it.

And Seth lived after he begat Enos eight hundred and seven years, and begat sons and daughters:

indra yaas tvaM vRtratuurye cakartha taabhir vishvaayus tanva\m pupuSyaaH

But I beseech you the rather to do this, that I may be restored to you the sooner.

And for this cause God shall send them strong delusion, that they should believe a lie:

And Jesus said, Somebody hath touched me: for I perceive that virtue is gone out of me.

Let not thine heart envy sinners: but be thou in the fear of the LORD all the day long.

בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי׃

וַאֲנִ֗י וְכָל־ הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֔י נִקְרַ֖ב אֶל־ הָעִ֑יר וְהָיָ֗ה כִּֽי־ יֵצְא֤וּ לִקְרָאתֵ֙נוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּרִֽאשֹׁנָ֔ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃

अधिष्ठानं तथा कर्ता करणं च पृथग्विधम् । विविधाश्च पृथक्चेष्टा दैवं चैवात्र पञ्चमम्

וּמִן־ הַנְּתִינִ֗ים שֶׁנָּתַ֨ן דָּוִ֤יד וְהַשָּׂרִים֙ לַעֲבֹדַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם נְתִינִ֖ים מָאתַ֣יִם וְעֶשְׂרִ֑ים כֻּלָּ֖ם נִקְּב֥וּ בְשֵׁמֽוֹת׃

אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־ הַחֲמִשָּֽׁה׃

וּבְנֵ֣י קְהָ֔ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵ֑ל וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י קְהָ֔ת שָׁלֹ֧שׁ וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

וַיֵּרְדוּ֮ אֵלָיו֒ וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֱלִישָׁ֤ע אֶל־ יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר הַךְ־ נָ֥א אֶת־ הַגּוֹי־ הַזֶּ֖ה בַּסַּנְוֵרִ֑ים וַיַּכֵּ֥ם בַּסַּנְוֵרִ֖ים כִּדְבַ֥ר אֱלִישָֽׁע׃

לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

וְֽהָלְכ֡וּ יֹשְׁבֵי֩ אַחַ֨ת אֶל־ אַחַ֜ת לֵאמֹ֗ר נֵלְכָ֤ה הָלוֹךְ֙ לְחַלּוֹת֙ אֶת־ פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת־ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֵלְכָ֖ה גַּם־ אָֽנִי׃

ὕστερον δὲ ἔρχονται καὶ αἱ λοιπαὶ παρθένοι λέγουσαι· Κύριε κύριε, ἄνοιξον ἡμῖν·

אוּלַ֞י תִּפֹּ֤ל תְּחִנָּתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה כִּֽי־ גָד֤וֹל הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃

וַיִקַּ֣ח אֶת־ הָעָ֗ם וַֽיֶּחֱצֵם֙ לִשְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֔ים וַיֶּאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הָעָם֙ יֹצֵ֣א מִן־ הָעִ֔יר וַיָּ֥קָם עֲלֵיהֶ֖ם וַיַּכֵּֽם׃

וַיְהִ֗י מִסְפַּ֞ר הַֽמֲלַקְקִ֤ים בְּיָדָם֙ אֶל־ פִּיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וְכֹל֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם כָּרְע֥וּ עַל־ בִּרְכֵיהֶ֖ם לִשְׁתּ֥וֹת מָֽיִם׃

וַיְהִי֙ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים וּדְבַר־ יְהוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־ אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ית לֵאמֹ֑ר לֵ֚ךְ הֵרָאֵ֣ה אֶל־ אַחְאָ֔ב וְאֶתְּנָ֥ה מָטָ֖ר עַל־ פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

לָכֵ֞ן הִנֵּ֖ה־ יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃