And at midnight Paul and Silas prayed, and sang praises unto God: and the prisoners heard them.

And he shall prepare a meat offering of an ephah for a bullock, and an ephah for a ram, and an hin of oil for an ephah.

And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit, and not cover it, and an ox or an ass fall therein;

Let us not be desirous of vain glory, provoking one another, envying one another.

At the noise of the taking of Babylon the earth is moved, and the cry is heard among the nations.

Of this man’s seed hath God according to his promise raised unto Israel a Saviour, Jesus:

And if a man sell his daughter to be a maidservant, she shall not go out as the menservants do.

namo dive bRhate rodasiibhyaam mitraaya vocaM varuNaaya miiLhuSe sumRLiikaaya miiLhuSe

Do they not err that devise evil? but mercy and truth shall be to them that devise good.

Therefore shall ye observe all my statutes, and all my judgments, and do them: I am the LORD.

Is it good that he should search you out? or as one man mocketh another, do ye so mock him?

So they turned and departed, and put the little ones and the cattle and the carriage before them.

Surely he shall not be moved for ever: the righteous shall be in everlasting remembrance.

בְּב֣וֹא כָל־ יִשְׂרָאֵ֗ל לֵרָאוֹת֙ אֶת־ פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־ הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם׃

ἄλλα δὲ ἔπεσεν ἐπὶ τὴν γῆν τὴν καλὴν καὶ ἐδίδου καρπόν, ὃ μὲν ἑκατὸν ὃ δὲ ἑξήκοντα ὃ δὲ τριάκοντα.

וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־ טוּבִי֙ עַל־ פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־ אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־ אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם׃

וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי־ צִפֳּרִ֥ים חַיּ֖וֹת טְהֹר֑וֹת וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב׃

כִּ֚י הַֽאֻמְנָ֔ם יֵשֵׁ֧ב אֱלֹהִ֛ים אֶת־ הָאָדָ֖ם עַל־ הָאָ֑רֶץ הִ֠נֵּה שָׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ אַ֕ף כִּֽי־ הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃

וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־ חֲזָהאֵ֗ל קַ֤ח בְּיָֽדְךָ֙ מִנְחָ֔ה וְלֵ֕ךְ לִקְרַ֖את אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וְדָרַשְׁתָּ֨ אֶת־ יְהוָ֤ה מֵֽאוֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃

ἀλλὰ ὑπὸ ἐπιτρόπους ἐστὶ καὶ οἰκονόμους ἄχρι τῆς προθεσμίας τοῦ πατρός.

γυμνὸς καὶ περιεβάλετέ με, ἠσθένησα καὶ ἐπεσκέψασθέ με, ἐν φυλακῇ ἤμην καὶ ἤλθατε πρός με.

וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־ אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־ נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשׁ...

וְאִ֨ם כָּל־ עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂוּ אַחַ֨ת מִכָּל־ מִצְוֺ֧ת יְהוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־ תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ׃

ἀλλʼ οὐκ ἐν τοῖς πλείοσιν αὐτῶν ηὐδόκησεν ὁ θεός, κατεστρώθησαν γὰρ ἐν τῇ ἐρήμῳ.