dadhat stotre suviiryam

Maon, Carmel, and Ziph, and Juttah,

dadhat stotre suviiryam

dadhat stotre suviiryam

duHshaMso martyo ripuH

aaraat puuSann asi shrutaH

kRSvaa duvaaMsy antamaa sacemaa

vaayo sutasya tRmpatam

yuuyaM sakhaayaH saptayaH

dadhat stotre suviiryam

devam martaasa indhate sam adhvare

הָפַ֣ךְ אֶת־ מֵימֵיהֶ֣ם לְדָ֑ם וַ֝יָּ֗מֶת אֶת־ דְּגָתָֽם׃

כִּי־ אֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן וְ֝חֵ֗ךְ יִטְעַ֥ם לֶאֱכֹֽל׃

וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃

וַיֹּ֧סֶף וַיִּגַּע־ בִּ֛י כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֖ם וַֽיְחַזְּקֵֽנִי׃

وَتَكُونُ الْجِبَالُ كَالْعِهْنِ الْمَنْفُوشِ

מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי׃

מִי־ פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה חֲסַר־ לֵ֝֗ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ׃

וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃

وَإِنْ كُلٌّ لَمَّا جَمِيعٌ لَدَيْنَا مُحْضَرُونَ

חִלִּ֣יתִי פָנֶ֣יךָ בְכָל־ לֵ֑ב חָ֝נֵּ֗נִי כְּאִמְרָתֶֽךָ׃

Ἥρη δὲ μέγʼ ἄϋσε περιδείσασʼ Ἀχιλῆϊ

וַיֶּאֱסֹ֥ף דָּוִ֛יד אֶת־ בְּנֵ֥י אֽ͏ַהֲרֹ֖ן וְאֶת־ הַלְוִיִּֽם׃

הַיְסֻפַּ֣ר בַּקֶּ֣בֶר חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ בָּאֲבַדּֽוֹן׃