He that hath ears to hear, let him hear.

aa te agna idhiimahi dyumantaM devaajaram

sumatibhir upa vipraav ihaa gatam

purushcandram puruspRham

And they said, The Lord hath need of him.

אַל־ תִּ֭ירָא כִּֽי־ יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־ יִ֝רְבֶּה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃

فَيَأْتِيَهُمْ بَغْتَةً وَهُمْ لَا يَشْعُرُونَ

εὑρὼν ἢ ἔλαφον κεραὸν ἢ ἄγριον αἶγα

إِلَّا إِبْلِيسَ اسْتَكْبَرَ وَكَانَ مِنَ الْكَافِرِينَ

וַיֶּאֱסֹ֥ף אֹתָ֛ם אֶל־ מִשְׁמָ֖ר שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃

וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־ עֵינָֽן׃

רְאֵ֣ה כָל־ גֵּ֭אֶה הַכְנִיעֵ֑הוּ וַהֲדֹ֖ךְ רְשָׁעִ֣ים תַּחְתָּֽם׃

אָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כָּל־ הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

אַל־ תִּ֭תְרַע אֶת־ בַּ֣עַל אָ֑ף וְאֶת־ אִ֥ישׁ חֵ֝מוֹת לֹ֣א תָבֽוֹא׃

ἠῶθεν δʼ Ἰδαῖος ἴτω κοίλας ἐπὶ νῆας

בְּֽנֵי־ נָ֭בָל גַּם־ בְּנֵ֣י בְלִי־ שֵׁ֑ם נִ֝כְּא֗וּ מִן־ הָאָֽרֶץ׃

וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־ צִיד֥וֹן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־ חֵֽת׃

εἶχον ἐπημοιβοί, μία δὲ κληῒς ἐπαρήρει.

ὀξεῖς οἱ πόδες αὐτῶν ἐκχέαι αἷμα,

עִם־ חָסִ֖יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־ גִּבּ֥וֹר תָּמִ֖ים תִּתַּמָּֽם׃

אַל־ תְּ֭קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס וְאַל־ תִּ֝בְחַ֗ר בְּכָל־ דְּרָכָֽיו׃

וְאִם־ זְר֖וֹעַ כָּאֵ֥ל ׀ לָ֑ךְ וּ֝בְק֗וֹל כָּמֹ֥הוּ תַרְעֵֽם׃

תְּהִי־ ל֭וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑ה וּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ׃

בֶּן־ אֶלְקָנָה֙ בֶּן־ יוֹאֵ֔ל בֶּן־ עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־ צְפַנְיָֽה׃