aa tvaa juvo raarahaaNaa abhi prayo vaayo vahantv iha puurvapiitaye somasya puurvapiitaye

Deep calleth unto deep at the noise of thy waterspouts: all thy waves and thy billows are gone over me.

And Joel the son of Zichri was their overseer: and Judah the son of Senuah was second over the city.

Verily I say unto thee, Thou shalt by no means come out thence, till thou hast paid the uttermost farthing.

And he that shall swear by heaven, sweareth by the throne of God, and by him that sitteth thereon.

For the hurt of the daughter of my people am I hurt; I am black; astonishment hath taken hold on me.

And his host, and those that were numbered thereof, were forty and six thousand and five hundred.

sutaM somaM na hastibhir aa paDbhir dhaavataM naraa bibhrataav arcanaanasam

There shall nothing cast their young, nor be barren, in thy land: the number of thy days I will fulfil.

And Joseph dwelt in Egypt, he, and his father’s house: and Joseph lived an hundred and ten years.

The LORD hath sworn in truth unto David; he will not turn from it; Of the fruit of thy body will I set upon thy throne.

And your eyes shall see, and ye shall say, The LORD will be magnified from the border of Israel.

Therefore did my heart rejoice, and my tongue was glad; moreover also my flesh shall rest in hope:

וּמָ֨ל יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־ לְבָבְךָ֖ וְאֶת־ לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכָל־ לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־ נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃

וְעָשִׂיתָ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּע֣וֹת זָהָב֒ וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֡ם עַל־ שְׁתֵּי֩ כִתְפ֨וֹת הָאֵפ֤וֹד מִלְּמַ֙טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מֶחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֽוֹד׃

असक्तिरनभिष्वङ्गः पुत्रदारगृहादिषु । नित्यं च समचित्तत्वमिष्टानिष्टोपपत्तिषु

וַיְהִ֨י הַשַּׁ֜עַר לִסְגּ֗וֹר בַּחֹ֙שֶׁךְ֙ וְהָאֲנָשִׁ֣ים יָצָ֔אוּ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי אָ֥נָה הָלְכ֖וּ הֽ͏ָאֲנָשִׁ֑ים רִדְפ֥וּ מַהֵ֛ר אַחֲרֵיהֶ֖ם כִּ֥י תַשִּׂיגֽוּם׃

פָּלָ֣ל בֶּן־ אוּזַי֮ מִנֶּ֣גֶד הַמִּקְצוֹעַ֒ וְהַמִּגְדָּ֗ל הַיּוֹצֵא֙ מִבֵּ֤ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר לַחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֑ה אַחֲרָ֖יו פְּדָיָ֥ה בֶן־ פַּרְעֹֽשׁ׃

חָשַׁ֨ב יְהוָ֤ה ׀ לְהַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣ת בַּת־ צִיּ֔וֹן נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־ הֵשִׁ֥יב יָד֖וֹ מִבַּלֵּ֑עַ וַיּֽ͏ַאֲבֶל־ חֵ֥ל וְחוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ׃

וְעָשָׂ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶחָ֤ד לְחַטָּאת֙ וְאֶחָ֣ד לְעֹלָ֔ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֔יו מֵאֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עַל־ הַנָּ֑פֶשׁ וְקִדַּ֥שׁ אֶת־ רֹאשׁ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃

וְלָקַ֣ח מְלֹֽא־ הַ֠מַּחְתָּה גַּֽחֲלֵי־ אֵ֞שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּמְלֹ֣א חָפְנָ֔יו קְטֹ֥רֶת סַמִּ֖ים דַּקָּ֑ה וְהֵבִ֖יא מִבֵּ֥ית לַפָּרֹֽכֶת׃

Ἐγώ εἰμι τὸ Ἄλφα καὶ τὸ Ὦ, λέγει κύριος, ὁ θεός, ὁ ὢν καὶ ὁ ἦν καὶ ὁ ἐρχόμενος, ὁ παντοκράτωρ.

וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־ הַנֶּגַע֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־ פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔תֶק וְלֹא־ הָ֥יָה ב֖וֹ שֵׂעָ֣ר צָהֹ֑ב וּמַרְאֵ֣ה הַנֶּ֔תֶק אֵ֥ין עָמֹ֖ק מִן־ הָעֽוֹר׃

עַל־ כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־ שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר עַל־ כֵּ֕ן עַל־ כָּל־ דִּבְרֵ֖י הָאִגֶּ֣רֶת הַזֹּ֑את וּמָֽה־ רָא֣וּ עַל־ כָּ֔כָה וּמָ֥ה הִגִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם׃