And the LORD spake unto me, saying,

jaghaana jaghanac ca nu

agniM devaa vaashiimantam

teSaaM naH \!\ sphaatim aa yaja

indrasya caa rabhaamahe

uto marutvatiir visho abhi prayaH

teSaam paahi shrudhii havam

bhavaa vaajaanaam patiH

لَقَدْ كَانَ فِي يُوسُفَ وَإِخْوَتِهِ آيَاتٌ لِلسَّائِلِينَ

לְכָ֤ה דוֹדִי֙ נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים׃

זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־ לִבִּ֖י עַל־ כֵּ֥ן אוֹחִֽיל׃

וּמִן־ הַלְוִיִּ֔ם מַחְלְק֥וֹת יְהוּדָ֖ה לְבִנְיָמִֽין׃

أَيُشْرِكُونَ مَا لَا يَخْلُقُ شَيْئًا وَهُمْ يُخْلَقُونَ

תְּֽנָה־ עָ֭וֺן עַל־ עֲוֺנָ֑ם וְאַל־ יָ֝בֹ֗אוּ בְּצִדְקָתֶֽךָ׃

وَلَا يَسْتَطِيعُونَ لَهُمْ نَصْرًا وَلَا أَنْفُسَهُمْ يَنْصُرُونَ

נִשְׁמְד֥וּ בְֽעֵין־ דֹּ֑אר הָ֥יוּ דֹ֝֗מֶן לָאֲדָמָֽה׃

וְאֵ֛ת חֵ֥לֶב הַֽחַטָּ֖את יַקְטִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃

רֹאשׁ־ פְּתָנִ֥ים יִינָ֑ק תַּֽ֝הַרְגֵ֗הוּ לְשׁ֣וֹן אֶפְעֶֽה׃

אַתָּֽה־ יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ ׀ מִן־ הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם׃

וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהוָֽה׃

ס֣וֹד יְ֭הוָה לִירֵאָ֑יו וּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם׃

לְ֭כוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י וּ֝שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי׃

ἡ δὲ σπαταλῶσα ζῶσα τέθνηκεν.

יַסַּ֣ע קָ֭דִים בַּשָּׁמָ֑יִם וַיְנַהֵ֖ג בְּעֻזּ֣וֹ תֵימָֽן׃