arutahanur adbhutaM na rajaH

indraagnii aa gataM naraa

indraagnii aa gataM naraa

And Lot said unto them, Oh, not so, my LORD:

indraagnii aa gataM naraa

וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־ יְהוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא׃

בְּכָל־ לִבִּ֥י דְרַשְׁתִּ֑יךָ אַל־ תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃

מֶ֤לֶךְ שׁוֹפֵ֣ט בֶּֽאֱמֶ֣ת דַּלִּ֑ים כִּ֝סְא֗וֹ לָעַ֥ד יִכּֽוֹן׃

קֶ֣דֶם יָ֭דַעְתִּי מֵעֵדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם יְסַדְתָּֽם׃

وَلَقَدْ أَرْسَلْنَا مُوسَى بِآيَاتِنَا وَسُلْطَانٍ مُبِينٍ

כִּֽי־ חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ׃

חַ֭רְבָּם תָּב֣וֹא בְלִבָּ֑ם וְ֝קַשְּׁתוֹתָ֗ם תִּשָּׁבַֽרְנָה׃

כִּֽי־ תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֝רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז׃

וַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵרַעְמְסֵ֑ס וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת׃

Σπούδασον ἐλθεῖν πρός με ταχέως·

שִׁמְעוּ־ נָ֥א תוֹכַחְתִּ֑י וְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י הַקְשִֽׁיבוּ׃

יְסֻכֻּ֣הוּ צֶאֱלִ֣ים צִֽלֲל֑וֹ יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי־ נָֽחַל׃

وَلَقَدْ أَرْسَلْنَا مُوسَى بِآيَاتِنَا وَسُلْطَانٍ مُبِينٍ

הֵן־ אֲנִ֣י כְפִ֣יךָ לָאֵ֑ל מֵ֝חֹ֗מֶר קֹרַ֥צְתִּי גַם־ אָֽנִי׃

יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא־ יַכֶּ֗כָּה וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה׃

וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־ שִׁשִּׁ֖י לְּיַעֲקֹֽב׃

הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃

וְֽתִגְזַר־ א֖וֹמֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ וְעַל־ דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַֽהּ אֽוֹר׃

הַלְאֵ֥ל יִסְכָּן־ גָּ֑בֶר כִּֽי־ יִסְכֹּ֖ן עָלֵ֣ימוֹ מַשְׂכִּֽיל׃