na viirya\m indra te na raadhaH

diidaaya diirghashruttamaH

upa dvayuM caadvayuM ca vasavaH

hoteva puurvacittaye praadhvare

Issachar, Zebulun, and Benjamin,

Of Sallai, Kallai; of Amok, Eber;

הַשְּׂמֵחִ֥ים אֱלֵי־ גִ֑יל יָ֝שִׂ֗ישׂוּ כִּ֣י יִמְצְאוּ־ קָֽבֶר׃

יִשְׁקְלֵ֥נִי בְמֹאזְנֵי־ צֶ֑דֶק וְיֵדַ֥ע אֱ֝ל֗וֹהַּ תֻּמָּתִֽי׃

פְּנֵה־ אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לְאֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃

לְלֵוִ֛י חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־ קְמוּאֵ֖ל לְאַהֲרֹ֥ן צָדֽוֹק׃

זַ֭רְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִהְיֶ֑ה וְכִסְא֖וֹ כַשֶּׁ֣מֶשׁ נֶגְדִּֽי׃

هَذَا بَصَائِرُ لِلنَّاسِ وَهُدًى وَرَحْمَةٌ لِقَوْمٍ يُوقِنُونَ

قَالُوا سُبْحَانَ رَبِّنَا إِنَّا كُنَّا ظَالِمِينَ

כִּ֤י לֹ֣א סָ֭גַר דַּלְתֵ֣י בִטְנִ֑י וַיַּסְתֵּ֥ר עָ֝מָ֗ל מֵעֵינָֽי׃

וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטֳהָר־ יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃

דָּבְקָ֣ה נַפְשִׁ֣י אַחֲרֶ֑יךָ בִּ֝֗י תָּמְכָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃

אֲחִיאָ֧ם בֶּן־ שָׂכָ֛ר הַהֲרָרִ֖י אֱלִיפַ֥ל בֶּן־ אֽוּר׃

שָׁלַ֣ח לִפְנֵיהֶ֣ם אִ֑ישׁ לְ֝עֶ֗בֶד נִמְכַּ֥ר יוֹסֵֽף׃

كَذَلِكَ وَقَدْ أَحَطْنَا بِمَا لَدَيْهِ خُبْرًا

וַיְבָרֲכֵ֣ם וַיִּרְבּ֣וּ מְאֹ֑ד וּ֝בְהֶמְתָּ֗ם לֹ֣א יַמְעִֽיט׃

וְרֶ֣פַח בְּנ֗וֹ וְרֶ֧שֶׁף וְתֶ֛לַח בְּנ֖וֹ וְתַ֥חַן בְּנֽוֹ׃

בֶּן־ חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־ אֲמַצְיָ֖ה בֶּן־ חִלְקִיָּֽה׃

إِنَّ الَّذِينَ هُمْ مِنْ خَشْيَةِ رَبِّهِمْ مُشْفِقُونَ

ثُمَّ صُبُّوا فَوْقَ رَأْسِهِ مِنْ عَذَابِ الْحَمِيمِ