Opening
Opening page.
Greek Ordinal
Showing 50 of 122 checked matches: 122 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־ מֶ֣לֶך נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־ הָאֵֽפֶר׃
וַיְחַבֵּר֙ אֶת־ חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־ אֶחָ֑ת וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חִבַּ֔ר אַחַ֖ת אֶל־ אֶחָֽת׃
וַיֹּֽאמֶר־ ל֥וֹ הַמֶּ֖לֶךְ אֵיפֹ֣ה ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ הִנֵּה־ ה֗וּא בֵּ֛ית מָכִ֥יר בֶּן־ עַמִּיאֵ֖ל בְּל֥וֹ דְבָֽר׃
וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַה־ יֹּשִׁעֵ֙נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹֽא־ הֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ׃
כַּבְּסִ֨י מֵרָעָ֤ה לִבֵּךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְמַ֖עַן תִּוָּשֵׁ֑עִי עַד־ מָתַ֛י תָּלִ֥ין בְּקִרְבֵּ֖ךְ מַחְשְׁב֥וֹת אוֹנֵֽךְ׃
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן קַח־ לְ֠ךָ עֵ֣גֶל בֶּן־ בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־ יְהוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
כֹּה־ אָמַ֨ר יְהוָ֥ה עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־ תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וִישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃
כִּ֤י טֽוֹב־ י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף בָּחַ֗רְתִּי הִ֭סְתּוֹפֵף בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֑י מִ֝דּ֗וּר בְּאָהֳלֵי־ רֶֽשַׁע׃
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו אִ֚ישׁ בַּ֣עַל שֵׂעָ֔ר וְאֵז֥וֹר ע֖וֹר אָז֣וּר בְּמָתְנָ֑יו וַיֹּאמַ֕ר אֵלִיָּ֥ה הַתִּשְׁבִּ֖י הֽוּא׃
וַיְהִ֛י כִּי־ בָ֥א יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֛מָּה לֹא־ הָלַ֥כְתָּ עִמִּ֖י מְפִיבֹֽשֶׁת׃
וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־ מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כּֽ͏ַאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃
There they cry, but none giveth answer, because of the pride of evil men.
And thou mourn at the last, when thy flesh and thy body are consumed,
And David went up at the saying of Gad, which he spake in the name of the LORD.
Your fathers, where are they? and the prophets, do they live for ever?
Then she said, Did I desire a son of my lord? did I not say, Do not deceive me?
Thou shalt not wrest the judgment of thy poor in his cause.
The LORD is their strength, and he is the saving strength of his anointed.
And he confessed, and denied not; but confessed, I am not the Christ.
Out of the south cometh the whirlwind: and cold out of the north.
For through him we both have access by one Spirit unto the Father.
iijaanam id dyaur guurtaavasur iijaanam bhuumir abhi prabhuuSaNi
vRtraM yad indra shavasaavadhiir ahim aad it suuryaM divy aarohayo dRshe
abhuud u ketur uSasaH purastaat pratiicy aagaad adhi harmyebhyaH
apsu drapso vaavRdhe shyenajuuto duha iim pitaa duha iim pitur jaam
puraa yat suuras tamaso apiites tam adrivaH phaligaM hetim asya
yad ashvinaa uuhathur bhujyum astaM shataaritraaM naavam aatasthivaaMsam
SaSTiM sahasraashvyasyaayutaasanam uSTraanaaM viMshatiM shataa
vishvaa ruupaaNi prati mu~ncate kaviH praasaaviid bhadraM dvipade catuSpade
saM yaj janau sudhanau vishvashardhasaav aved indro maghavaa goSu shubhriSu
dyubhir hitam mitram iva prayogam pratnam Rtvijam adhvarasya jaaram
makhasya te taviSasya pra juutim iyarmi vaacam amRtaaya bhuuSan
yayor dhaama dharmaNaa rocate bRhad yayor ubhe rodasii naadhasii vRtau
ava syatam mu~ncataM yan no asti tanuuSu baddhaM kRtam eno asmat
agne trii te vaajinaa trii Sadhasthaa tisras te jihvaa Rtajaata puurviiH
tvaM soma kratubhiH sukratur bhuus tvaM dakSaiH sudakSo vishvavedaaH
gRSTiH sasuuva sthaviraM tavaagaam anaadhRSyaM vRSabhaM tumram indram
pra rudreNa yayinaa yanti sindhavas tiro mahiim aramatiM dadhanvire
taM vaH sakhaayaH saM yathaa suteSu somebhir iim pRNataa bhojam indram
vy a\ntarikSam amimiita sukratur vaishvaanaro mahinaa naakam aspRshat
τότε ⸂δύο ἔσονται⸃ ἐν τῷ ἀγρῷ, ⸀εἷς παραλαμβάνεται καὶ ⸁εἷς ἀφίεται·
μάτην δὲ σέβονταί με, διδάσκοντες διδασκαλίας ἐντάλματα ἀνθρώπων·
Ταῦτα δὲ αὐτῶν λαλούντων ⸀αὐτὸς ἔστη ἐν μέσῳ ⸀αὐτῶν.
μάτην δὲ σέβονταί με, διδάσκοντες διδασκαλίας ἐντάλματα ἀνθρώπων.
ἦν δὲ καὶ ⸀ἐπιγραφὴ ἐπʼ ⸀αὐτῷ· Ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων ⸀οὗτος.
لَهُ مُلْكُ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ يُحْيِي وَيُمِيتُ وَهُوَ عَلَى كُلِّ شَيْءٍ قَدِيرٌ
وَمَنْ يَتَوَلَّ اللَّهَ وَرَسُولَهُ وَالَّذِينَ آمَنُوا فَإِنَّ حِزْبَ اللَّهِ هُمُ الْغَالِبُونَ
بَلْ إِيَّاهُ تَدْعُونَ فَيَكْشِفُ مَا تَدْعُونَ إِلَيْهِ إِنْ شَاءَ وَتَنْسَوْنَ مَا تُشْرِكُونَ
وَلَمَّا بَلَغَ أَشُدَّهُ وَاسْتَوَى آتَيْنَاهُ حُكْمًا وَعِلْمًا وَكَذَلِكَ نَجْزِي الْمُحْسِنِينَ