Opening
Opening page.
Greek Ordinal
Showing 50 of 64 checked matches: 64 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
וַיִּשְׁלַח֙ מֶ֣לֶךְ יְרִיח֔וֹ אֶל־ רָחָ֖ב לֵאמֹ֑ר ה֠וֹצִ֠יאִי הָאֲנָשִׁ֨ים הַבָּאִ֤ים אֵלַ֙יִךְ֙ אֲשֶׁר־ בָּ֣אוּ לְבֵיתֵ֔ךְ כִּ֛י לַחְפֹּ֥ר אֶת־ כָּל־ הָאָ֖רֶץ בָּֽאוּ׃
הניס הַנָּ֞ס מִפְּנֵ֤י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־ הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־ הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־ אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־ מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־ יְהוָֽה׃
וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְשָׁלוֹם֙ מְרַגְּלִ֔ים בְּכָל־ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּשָׁמְעֲכֶם֙ אֶת־ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וַאֲמַרְתֶּ֕ם מָלַ֥ךְ אַבְשָׁל֖וֹם בְּחֶבְרֽוֹן׃
לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר ׀ אֶל־ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה שׁ֣וּבוּ וְהָשִׁ֔יבוּ מֵעַ֖ל גִּלּֽוּלֵיכֶ֑ם וּמֵעַ֥ל כָּל־ תּוֹעֲבֹתֵיכֶ֖ם הָשִׁ֥יבוּ פְנֵיכֶֽם׃
וִ֠יהִי כְּֽשָׁמְעֲךָ֞ אֶת־ ק֤וֹל הַצְּעָדָה֙ בְּרָאשֵׁ֣י הַבְּכָאִ֔ים אָ֖ז תֵּצֵ֣א בַמִּלְחָמָ֑ה כִּֽי־ יָצָ֤א הָֽאֱלֹהִים֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת אֶת־ מַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃
וַיָּבֵ֣א הַסֵּ֔פֶר אֶל־ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר וְעַתָּ֗ה כְּב֨וֹא הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֵלֶ֔יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־ נַעֲמָ֣ן עַבְדִּ֔י וַאֲסַפְתּ֖וֹ מִצָּרַעְתּֽוֹ׃
לִשְׁלֹ֥ל שָׁלָ֖ל וְלָבֹ֣ז בַּ֑ז לְהָשִׁ֨יב יָדְךָ֜ עַל־ חֳרָב֣וֹת נוֹשָׁבֹ֗ת וְאֶל־ עַם֙ מְאֻסָּ֣ף מִגּוֹיִ֔ם עֹשֶׂה֙ מִקְנֶ֣ה וְקִנְיָ֔ן יֹשְׁבֵ֖י עַל־ טַבּ֥וּר הָאָֽרֶץ׃
כִּֽי־ אַתָּה֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל גָּלִ֜יתָה אֶת־ אֹ֤זֶן עַבְדְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר בַּ֖יִת אֶבְנֶה־ לָּ֑ךְ עַל־ כֵּ֗ן מָצָ֤א עַבְדְּךָ֙ אֶת־ לִבּ֔וֹ לְהִתְפַּלֵּ֣ל אֵלֶ֔יךָ אֶת־ הַתְּפִלָּ֖ה הַזֹּֽאת׃
עדים נאמנים שלשה הם, וכל אחד ואחד לבדו עומד, ומעידין על האל כי הוא אחד ואין לו שני. ואלו הן, עול"ם שנ"ה נפ"ש:
וְעַתָּ֗ה קוּמָ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ לְֽנוּחֶ֔ךָ אַתָּ֖ה וַאֲר֣וֹן עֻזֶּ֑ךָ כֹּהֲנֶ֜יךָ יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ יִלְבְּשׁ֣וּ תְשׁוּעָ֔ה וַחֲסִידֶ֖יךָ יִשְׂמְח֥וּ בַטּֽוֹב׃
וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־ אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃
וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֗ה אָנֹכִ֞י אֲשַׁלַּ֤ח אֶתְכֶם֙ וּזְבַחְתֶּ֞ם לַיהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר רַ֛ק הַרְחֵ֥ק לֹא־ תַרְחִ֖יקוּ לָלֶ֑כֶת הַעְתִּ֖ירוּ בַּעֲדִֽי׃
וַיֹּ֙אמֶר֙ אַחַ֣ד מֵֽעֲבָדָ֔יו ל֖וֹא אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־ אֱלִישָׁ֤ע הַנָּבִיא֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־ הַ֨דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר בַּחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבֶֽךָ׃
וַֽיַּעֲשׂ֞וּ נַעֲרֵ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ לְאַמְנ֔וֹן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אַבְשָׁל֑וֹם וַיָּקֻ֣מוּ ׀ כָּל־ בְּנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ וַֽיִּרְכְּב֛וּ אִ֥ישׁ עַל־ פִּרְדּ֖וֹ וַיָּנֻֽסוּ׃
וְעָפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־ בֵ֑הּ תְּחֹת֗וֹהִי תְּדוּר֙ חֵיוַ֣ת בָּרָ֔א וּבְעַנְפ֕וֹהִי יִשְׁכְּנָ֖ן צִפֲּרֵ֥י שְׁמַיָּֽא׃
תאו תָּאָיו֙ אלו אֵלָ֣יו ואלמו וְאֽ͏ֵלַמָּ֔יו וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֖וֹ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃
יָדֶ֣ךָ לֹֽא־ אֲסֻר֗וֹת וְרַגְלֶ֙יךָ֙ לֹא־ לִנְחֻשְׁתַּ֣יִם הֻגַּ֔שׁוּ כִּנְפ֛וֹל לִפְנֵ֥י בְנֵֽי־ עַוְלָ֖ה נָפָ֑לְתָּ וַיֹּסִ֥פוּ כָל־ הָעָ֖ם לִבְכּ֥וֹת עָלָֽיו׃
Ethiopia and Egypt were her strength, and it was infinite; Put and Lubim were thy helpers.
For by the last words of David the Levites were numbered from twenty years old and above:
For he longed after you all, and was full of heaviness, because that ye had heard that he had been sick.
For if Abraham were justified by works, he hath whereof to glory; but not before God.
The land shall be utterly emptied, and utterly spoiled: for the LORD hath spoken this word.
And I beheld another beast coming up out of the earth; and he had two horns like a lamb, and he spake as a dragon.
And Jacob said unto Laban, Give me my wife, for my days are fulfilled, that I may go in unto her.
There they made him a supper; and Martha served: but Lazarus was one of them that sat at the table with him.
For I will defend this city to save it for mine own sake, and for my servant David’s sake.
And God saw every thing that he had made, and, behold, it was very good. And the evening and the morning were the sixth day.
I will call upon the LORD, who is worthy to be praised: so shall I be saved from mine enemies.
And Jesus answering said unto them, The children of this world marry, and are given in marriage:
Then said Daniel to Melzar, whom the prince of the eunuchs had set over Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah,
And thou shalt say unto Pharaoh, Thus saith the LORD, Israel is my son, even my firstborn:
And he built altars for all the host of heaven in the two courts of the house of the LORD.
Thou preparedst room before it, and didst cause it to take deep root, and it filled the land.
For I will defend this city, to save it, for mine own sake, and for my servant David’s sake.
And he laid hold on the dragon, that old serpent, which is the Devil, and Satan, and bound him a thousand years,
I stretch forth my hands unto thee: my soul thirsteth after thee, as a thirsty land. Selah.
And the book is delivered to him that is not learned, saying, Read this, I pray thee: and he saith, I am not learned.
Save that the Holy Ghost witnesseth in every city, saying that bonds and afflictions abide me.
Accept, I beseech thee, the freewill offerings of my mouth, O LORD, and teach me thy judgments.
Go to now, ye rich men, weep and howl for your miseries that shall come upon you.
He shall die without instruction; and in the greatness of his folly he shall go astray.
And judgment is come upon the plain country; upon Holon, and upon Jahazah, and upon Mephaath,
तपस्विभ्योऽधिको योगी ज्ञानिभ्योऽपि मतोऽधिकः । कर्मिभ्यश्चाधिको योगी तस्माद्योगी भवार्जुन
ἐὰν δέ τις περιπατῇ ἐν τῇ νυκτί, προσκόπτει, ὅτι τὸ φῶς οὐκ ἔστιν ἐν αὐτῷ.
καὶ ἔλεγον πρὸς ἑαυτάς· Τίς ἀποκυλίσει ἡμῖν τὸν λίθον ⸀ἐκ τῆς θύρας τοῦ μνημείου;
Ἡ ἀγάπη μακροθυμεῖ, χρηστεύεται ἡ ἀγάπη, οὐ ζηλοῖ ⸂ἡ ἀγάπη⸃, οὐ περπερεύεται, οὐ φυσιοῦται,
Μηδενὶ μηδὲν ὀφείλετε, εἰ μὴ τὸ ⸂ἀλλήλους ἀγαπᾶν⸃· ὁ γὰρ ἀγαπῶν τὸν ἕτερον νόμον πεπλήρωκεν.
λέγοντες ὅτι Οὗτος ὁ ἄνθρωπος ἤρξατο οἰκοδομεῖν καὶ οὐκ ἴσχυσεν ἐκτελέσαι.
قَالُوا مَا أَخْلَفْنَا مَوْعِدَكَ بِمَلْكِنَا وَلَكِنَّا حُمِّلْنَا أَوْزَارًا مِنْ زِينَةِ الْقَوْمِ فَقَذَفْنَاهَا فَكَذَلِكَ أَلْقَى السَّامِرِيُّ
أَلَمْ تَرَ أَنَّ الْفُلْكَ تَجْرِي فِي الْبَحْرِ بِنِعْمَتِ اللَّهِ لِيُرِيَكُمْ مِنْ آيَاتِهِ إِنَّ فِي ذَلِكَ لَآيَاتٍ لِكُلِّ صَبَّارٍ شَكُورٍ