Ordinal710
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible Jeremiah 13:7
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Hebrew Ordinal
Showing 50 of 55 checked matches: 55 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
וָאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־ הָ֣אֵז֔וֹר מִן־ הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־ טְמַנְתִּ֣יו שָׁ֑מָּה וְהִנֵּה֙ נִשְׁחַ֣ת הָאֵז֔וֹר לֹ֥א יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃
וְהֵסִ֧יר יְהוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־ חֹ֑לִי וְכָל־ מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־ שֹׂנְאֶֽיךָ׃
עַל־ מִ֨י אֲדַבְּרָ֤ה וְאָעִ֙ידָה֙ וְיִשְׁמָ֔עוּ הִנֵּה֙ עֲרֵלָ֣ה אָזְנָ֔ם וְלֹ֥א יוּכְל֖וּ לְהַקְשִׁ֑יב הִנֵּ֣ה דְבַר־ יְהוָ֗ה הָיָ֥ה לָהֶ֛ם לְחֶרְפָּ֖ה לֹ֥א יַחְפְּצוּ־ בֽוֹ׃
וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־ יָדוֹ֮ עַל־ הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהוָ֣ה ׀ אֶת־ הַ֠יָּם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כָּל־ הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־ הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃
וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־ הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֵיכֶ֛ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם וּלְזַרְעָ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃
וּלְשִׁמְעִ֞י בָּנִ֨ים שִׁשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ וּבָנ֣וֹת שֵׁ֔שׁ וּלְאֶחָ֕יו אֵ֖ין בָּנִ֣ים רַבִּ֑ים וְכֹל֙ מִשְׁפַּחְתָּ֔ם לֹ֥א הִרְבּ֖וּ עַד־ בְּנֵ֥י יְהוּדָֽה׃
הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלָ֑͏ִם התפתחו הִֽתְפַּתְּחִי֙ מוֹסרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־ צִיּֽוֹן׃
וְחֶ֤בֶר הַקֵּינִי֙ נִפְרָ֣ד מִקַּ֔יִן מִבְּנֵ֥י חֹבָ֖ב חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֑ה וַיֵּ֣ט אָהֳל֔וֹ עַד־ אֵל֥וֹן בצענים בְּצַעֲנַנִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אֶת־ קֶֽדֶשׁ׃
לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃
וַיַּעַן֩ אִ֨ישׁ מֵֽהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּעַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶת־ הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־ יֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽם׃
כִּ֡י הִנְנִי֩ מֵקִ֨ים עֲלֵיכֶ֜ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל נְאֻם־ יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת גּ֑וֹי וְלָחֲצ֥וּ אֶתְכֶ֛ם מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־ נַ֥חַל הָעֲרָבָֽה׃
יְהוָ֗ה אֱ֠לֹהֵי אַבְרָהָ֞ם יִצְחָ֤ק וְיִשְׂרָאֵל֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ שֳׁמְרָה־ זֹּ֣את לְעוֹלָ֔ם לְיֵ֥צֶר מַחְשְׁב֖וֹת לְבַ֣ב עַמֶּ֑ךָ וְהָכֵ֥ן לְבָבָ֖ם אֵלֶֽיךָ׃
וּדְבַ֣שׁ וְחֶמְאָ֗ה וְצֹאן֙ וּשְׁפ֣וֹת בָּקָ֔ר הִגִּ֧ישׁוּ לְדָוִ֛ד וְלָעָ֥ם אֲשֶׁר־ אִתּ֖וֹ לֶאֱכ֑וֹל כִּ֣י אָמְר֔וּ הָעָ֗ם רָעֵ֛ב וְעָיֵ֥ף וְצָמֵ֖א בַּמִּדְבָּֽר׃
וַיָּבֹ֤א הַמַּלְאָךְ֙ וַיַּגֶּד־ ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר הֵבִ֖יאוּ רָאשֵׁ֣י בְנֵֽי־ הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר שִׂ֣ימוּ אֹתָ֞ם שְׁנֵ֧י צִבֻּרִ֛ים פֶּ֥תַח הַשַּׁ֖עַר עַד־ הַבֹּֽקֶר׃
וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃
וַיִּשָּׁבַ֨ע לָהֶ֤ם גְּדַלְיָ֙הוּ֙ וּלְאַנְשֵׁיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אַל־ תִּֽירְא֖וּ מֵעַבְדֵ֣י הַכַּשְׂדִּ֑ים שְׁב֣וּ בָאָ֗רֶץ וְעִבְד֛וּ אֶת־ מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְיִטַ֥ב לָכֶֽם׃
בּ֣וֹשִׁי צִיד֔וֹן כִּֽי־ אָמַ֣ר יָ֔ם מָע֥וֹז הַיָּ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא־ חַ֣לְתִּי וְלֹֽא־ יָלַ֗דְתִּי וְלֹ֥א גִדַּ֛לְתִּי בַּחוּרִ֖ים רוֹמַ֥מְתִּי בְתוּלֽוֹת׃
וַיּוֹצִ֣א אֶת־ בֶּן־ הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ אֶת־ הַנֵּ֙זֶר֙ וְאֶת־ הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֥כוּ אֹת֖וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֑הוּ וַיַּכּוּ־ כָ֔ף וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
וְהֵשִׁ֙יבוּ֙ אֶל־ לִבָּ֔ם בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־ שָׁ֑ם וְשָׁ֣בוּ ׀ וְהִֽתְחַנְּנ֣וּ אֵלֶ֗יךָ בְּאֶ֤רֶץ שֹֽׁבֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר חָטָ֥אנוּ וְהֶעֱוִ֖ינוּ רָשָֽׁעְנוּ׃
וְלֹֽא־ דִבֶּ֧ר אַבְשָׁל֛וֹם עִם־ אַמְנ֖וֹן לְמֵרָ֣ע וְעַד־ ט֑וֹב כִּֽי־ שָׂנֵ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶת־ אַמְנ֔וֹן עַל־ דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔ה אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֽוֹ׃
מַה־ נַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים וַאֲנַ֙חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ בַֽיהוָ֔ה לְבִלְתִּ֛י תֵּת־ לָהֶ֥ם מִבְּנוֹתֵ֖ינוּ לְנָשִֽׁים׃
בְּנֵ֣י הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵי־ שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי־ אָטֵר֙ בְּנֵי־ טַלְמ֣וֹן בְּנֵי־ עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י הַכֹּ֕ל מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְתִשְׁעָֽה׃
And knew not until the flood came, and took them all away; so shall also the coming of the Son of man be.
And the Chaldeans shall come again, and fight against this city, and take it, and burn it with fire.
And it was about the sixth hour, and there was a darkness over all the earth until the ninth hour.
Then Joshua called the twelve men, whom he had prepared of the children of Israel, out of every tribe a man:
They go up by the mountains; they go down by the valleys unto the place which thou hast founded for them.
Moreover ye shall eat no manner of blood, whether it be of fowl or of beast, in any of your dwellings.
Therefore, behold, I will hedge up thy way with thorns, and make a wall, that she shall not find her paths.
But Amnon had a friend, whose name was Jonadab, the son of Shimeah David’s brother: and Jonadab was a very subtil man.
The man, who is the lord of the land, spake roughly to us, and took us for spies of the country.
And Moses and Eleazar the priest spake with them in the plains of Moab by Jordan near Jericho, saying,
On the fifth day Shelumiel the son of Zurishaddai, prince of the children of Simeon, did offer:
And the skin of the bullock, and all his flesh, with his head, and with his legs, and his inwards, and his dung,
The heathen are sunk down in the pit that they made: in the net which they hid is their own foot taken.
And these are the goings out of the city on the north side, four thousand and five hundred measures.
And the remnant of the sodomites, which remained in the days of his father Asa, he took out of the land.
Then said I, O my lord, what are these? And the angel that talked with me said unto me, I will shew thee what these be.
And then will I profess unto them, I never knew you: depart from me, ye that work iniquity.
Because strait is the gate, and narrow is the way, which leadeth unto life, and few there be that find it.
For the LORD is good; his mercy is everlasting; and his truth endureth to all generations.
Which is not another; but there be some that trouble you, and would pervert the gospel of Christ.
येषामर्थे काङ्क्षितं नो राज्यं भोगाः सुखानि च । त इमेऽवस्थिता युद्धे प्राणांस्त्यक्त्वा धनानि च
विहाय कामान्यः सर्वान्पुमांश्चरति निःस्पृहः । निर्ममो निरहङ्कारः स शान्तिमधिगच्छति
यया तु धर्मकामार्थान् धृत्या धारयतेऽर्जुन । प्रसङ्गेन फलाकाङ्क्षी धृतिः सा पार्थ राजसी
Ἰδὼν δὲ τοὺς ὄχλους ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος· καὶ καθίσαντος αὐτοῦ προσῆλθαν αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ·
εἶπεν δὲ ὁ Πέτρος· Ἄνθρωπε, οὐκ οἶδα ὃ λέγεις. καὶ παραχρῆμα ἔτι λαλοῦντος αὐτοῦ ἐφώνησεν ἀλέκτωρ.
καὶ οὐχ ὑπὲρ τοῦ ἔθνους μόνον, ἀλλʼ ἵνα καὶ τὰ τέκνα τοῦ θεοῦ τὰ διεσκορπισμένα συναγάγῃ εἰς ἕν.
وَنَادَى فِرْعَوْنُ فِي قَوْمِهِ قَالَ يَا قَوْمِ أَلَيْسَ لِي مُلْكُ مِصْرَ وَهَذِهِ الْأَنْهَارُ تَجْرِي مِنْ تَحْتِي أَفَلَا تُبْصِرُونَ
رَبَّنَا وَابْعَثْ فِيهِمْ رَسُولًا مِنْهُمْ يَتْلُو عَلَيْهِمْ آيَاتِكَ وَيُعَلِّمُهُمُ الْكِتَابَ وَالْحِكْمَةَ وَيُزَكِّيهِمْ إِنَّكَ أَنْتَ الْعَزِيزُ الْحَكِيمُ