Opening
Opening page.
Hebrew Ordinal
Showing 50 of 75 checked matches: 75 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־ הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָפְלוּ֙ עַל־ הַמֶּ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הֶהָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־ טַבָּחִֽים׃
וַיַּעֲל֤וּ בִֽיהוּדָה֙ וַיִּבְקָע֔וּהָ וַיִּשְׁבּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־ הָרְכוּשׁ֙ הַנִּמְצָ֣א לְבֵית־ הַמֶּ֔לֶךְ וְגַם־ בָּנָ֖יו וְנָשָׁ֑יו וְלֹ֤א נִשְׁאַר־ לוֹ֙ בֵּ֔ן כִּ֥י אִם־ יְהוֹאָחָ֖ז קְטֹ֥ן בָּנָֽיו׃
וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֽ͏ֵאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃
חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית בֵּאדַ֗יִן מִן־ קָל֙ מִלַּיָּ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י קַרְנָ֖א מְמַלֱּלָ֑ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּ֨י קְטִילַ֤ת חֵֽיוְתָא֙ וְהוּבַ֣ד גִּשְׁמַ֔הּ וִיהִיבַ֖ת לִיקֵדַ֥ת אֶשָּֽׁא׃
וּפָגַע֩ הַגְּב֨וּל בְּתָב֤וֹר ושחצומה וְשַׁחֲצִ֙ימָה֙ וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת גְּבוּלָ֖ם הַיַּרְדֵּ֑ן עָרִ֥ים שֵׁשׁ־ עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃
עַד־ מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־ תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃
הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־ הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־ הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכָל־ לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־ נַפְשֶֽׁךָ׃
וַיְנַתֵּ֣ץ אֶת־ הַֽמִּזְבְּח֗וֹת וְאֶת־ הָאֲשֵׁרִ֤ים וְהַפְּסִלִים֙ כִּתַּ֣ת לְהֵדַ֔ק וְכָל־ הַֽחַמָּנִ֥ים גִּדַּ֖ע בְּכָל־ אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֖שָׁב לִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רוֹצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־ רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־ דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־ שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשׁ֑וֹם וְנָ֗ס אֶל־ אַחַ֛ת מִן־ הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי׃
וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־ דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־ הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־ שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃
וְגַם־ אֲנִ֞י נָתַ֧תִּי אֶתְכֶ֛ם נִבְזִ֥ים וּשְׁפָלִ֖ים לְכָל־ הָעָ֑ם כְּפִ֗י אֲשֶׁ֤ר אֵֽינְכֶם֙ שֹׁמְרִ֣ים אֶת־ דְּרָכַ֔י וְנֹשְׂאִ֥ים פָּנִ֖ים בַּתּוֹרָֽה׃
בֶּן־ עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ מָלַ֣ךְ אֲמַצְיָ֔הוּ וְעֶשְׂרִי֤ם וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְהוֹעַדָּ֖ן מִירוּשָׁלָֽיִם׃
וַיִּשְׁלְחוּ֩ וַיִּקְח֨וּ אֶֽת־ יִרְמְיָ֜הוּ מֵחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֗ה וַיִּתְּנ֤וּ אֹתוֹ֙ אֶל־ גְּדַלְיָ֙הוּ֙ בֶּן־ אֲחִיקָ֣ם בֶּן־ שָׁפָ֔ן לְהוֹצִאֵ֖הוּ אֶל־ הַבָּ֑יִת וַיֵּ֖שֶׁב בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃
וְ֠הִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶ֨יהָ וַחֲכָמֶ֜יהָ פַּחוֹתֶ֤יהָ וּסְגָנֶ֙יהָ֙ וְגִבּוֹרֶ֔יהָ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־ עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֨ם־ הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
וַיְצַ֞ו אֶת־ אֲשֶׁ֣ר עַל־ בֵּיתוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת־ אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑ת וְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף־ אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ׃
וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־ הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־ כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־ בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֙מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃
וְאֵ֣ת ׀ שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את דָּרֹ֥שׁ דָּרַ֛שׁ מֹשֶׁ֖ה וְהִנֵּ֣ה שֹׂרָ֑ף וַ֠יִּקְצֹף עַל־ אֶלְעָזָ֤ר וְעַל־ אִֽיתָמָר֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַנּוֹתָרִ֖ם לֵאמֹֽר׃
וְהַשֶּׁ֖קֶל עֶשְׂרִ֣ים גֵּרָ֑ה עֶשְׂרִ֨ים שְׁקָלִ֜ים חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֗ים עֲשָׂרָ֤ה וַחֲמִשָּׁה֙ שֶׁ֔קֶל הַמָּנֶ֖ה יִֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־ תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃
וַתְּמַהֵ֞ר וַתָּ֣קָם אֲבִיגַ֗יִל וַתִּרְכַּב֙ עַֽל־ הַחֲמ֔וֹר וְחָמֵשׁ֙ נַעֲרֹתֶ֔יהָ הַהֹלְכ֖וֹת לְרַגְלָ֑הּ וַתֵּ֗לֶךְ אַֽחֲרֵי֙ מַלְאֲכֵ֣י דָוִ֔ד וַתְּהִי־ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
And it came to pass, when she pressed him daily with her words, and urged him, so that his soul was vexed unto death;
And there shall be no more curse: but the throne of God and of the Lamb shall be in it; and his servants shall serve him:
Abram dwelled in the land of Canaan, and Lot dwelled in the cities of the plain, and pitched his tent toward Sodom.
They have belied the LORD, and said, It is not he; neither shall evil come upon us; neither shall we see sword nor famine:
And David said unto the young man that told him, Whence art thou? And he answered, I am the son of a stranger, an Amalekite.
For thou bringest certain strange things to our ears: we would know therefore what these things mean.
So when the Samaritans were come unto him, they besought him that he would tarry with them: and he abode there two days.
Those that were numbered of them, even of the tribe of Gad, were forty and five thousand six hundred and fifty.
Now the man out of whom the devils were departed besought him that he might be with him: but Jesus sent him away, saying,
And the people with one accord gave heed unto those things which Philip spake, hearing and seeing the miracles which he did.
A foolish son is the calamity of his father: and the contentions of a wife are a continual dropping.
A nation of fierce countenance, which shall not regard the person of the old, nor shew favour to the young:
Nevertheless we, according to his promise, look for new heavens and a new earth, wherein dwelleth righteousness.
And David arose, and he passed over with the six hundred men that were with him unto Achish, the son of Maoch, king of Gath.
And all these blessings shall come on thee, and overtake thee, if thou shalt hearken unto the voice of the LORD thy God.
And if a man sanctify unto the LORD a field which he hath bought, which is not of the fields of his possession;
And they killed the passover, and the priests sprinkled the blood from their hands, and the Levites flayed them.
And immediately the angel of the Lord smote him, because he gave not God the glory: and he was eaten of worms, and gave up the ghost.
So they cast him out of the vineyard, and killed him. What therefore shall the lord of the vineyard do unto them?
For the needy shall not alway be forgotten: the expectation of the poor shall not perish for ever.
And the multitude sat about him, and they said unto him, Behold, thy mother and thy brethren without seek for thee.
When my soul fainted within me I remembered the LORD: and my prayer came in unto thee, into thine holy temple.
Nevertheless God, that comforteth those that are cast down, comforted us by the coming of Titus;
And from under these chambers was the entry on the east side, as one goeth into them from the utter court.
ὁ λέγων ⸀ὅτι Ἔγνωκα αὐτὸν καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ μὴ τηρῶν ψεύστης ἐστίν, καὶ ἐν τούτῳ ἡ ἀλήθεια οὐκ ἔστιν·
θέλω ⸀δὲ πάντας ἀνθρώπους εἶναι ὡς καὶ ἐμαυτόν· ἀλλὰ ἕκαστος ἴδιον ⸂ἔχει χάρισμα⸃ ἐκ θεοῦ, ⸀ὁ μὲν οὕτως, ⸁ὁ δὲ οὕτως.
Εἴ τις δοκεῖ θρησκὸς ⸀εἶναι μὴ χαλιναγωγῶν γλῶσσαν ⸀αὐτοῦ ἀλλὰ ἀπατῶν καρδίαν ⸀αὐτοῦ, τούτου μάταιος ἡ θρησκεία.
ὧν οἱ πατέρες, καὶ ἐξ ὧν ὁ χριστὸς τὸ κατὰ σάρκα, ὁ ὢν ἐπὶ πάντων, θεὸς εὐλογητὸς εἰς τοὺς αἰῶνας· ἀμήν.
καὶ βαστάζων ⸂αὑτῷ τὸν σταυρὸν⸃ ἐξῆλθεν εἰς ⸀τὸν λεγόμενον Κρανίου Τόπον, ⸀ὃ λέγεται Ἑβραϊστὶ Γολγοθα,
فَإِذَا جَاءَتْهُمُ الْحَسَنَةُ قَالُوا لَنَا هَذِهِ وَإِنْ تُصِبْهُمْ سَيِّئَةٌ يَطَّيَّرُوا بِمُوسَى وَمَنْ مَعَهُ أَلَا إِنَّمَا طَائِرُهُمْ عِنْدَ اللَّهِ وَلَكِنَّ أَكْثَرَهُمْ لَا يَعْلَمُونَ