Opening
Opening page.
Hebrew Standard
Showing 17 of 17 checked matches: 17 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
וַיִּשְׁלַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְאָכִ֣ים ׀ אֶל־ מֶלֶךְ֩ אֱד֨וֹם ׀ לֵאמֹ֜ר אֶעְבְּרָה־ נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ וְלֹ֤א שָׁמַע֙ מֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וְגַ֨ם אֶל־ מֶ֧לֶךְ מוֹאָ֛ב שָׁלַ֖ח וְלֹ֣א אָבָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקָדֵֽשׁ׃
וּמַֽלְכַּת־ שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־ שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃
וַיֹּ֨אמֶר יִפְתָּ֜ח אֶל־ זִקְנֵ֣י גִלְעָ֗ד אִם־ מְשִׁיבִ֨ים אַתֶּ֤ם אוֹתִי֙ לְהִלָּחֵם֙ בִּבְנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְנָתַ֧ן יְהוָ֛ה אוֹתָ֖ם לְפָנָ֑י אָנֹכִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לְרֹֽאשׁ׃
וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־ מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כָּל־ הָעָ֣ם הַיֹּצֵא֩ מִמִּצְרַ֨יִם הַזְּכָרִ֜ים כֹּ֣ל ׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה מֵ֤תוּ בַמִּדְבָּר֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃
אֱמֹ֨ר אֶל־ אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת־ הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה וְאֶת־ הָאֵ֖שׁ זְרֵה־ הָ֑לְאָה כִּ֖י קָדֵֽשׁוּ׃
יַ֛עַן אֲשֶׁר־ הִכְרַ֥תִּי מִמֵּ֖ךְ צַדִּ֣יק וְרָשָׁ֑ע לָ֠כֵן תֵּצֵ֨א חַרְבִּ֧י מִתַּעְרָ֛הּ אֶל־ כָּל־ בָּשָׂ֖ר מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹן׃
And Aholah played the harlot when she was mine; and she doted on her lovers, on the Assyrians her neighbours,
Behold, I waited for your words; I gave ear to your reasons, whilst ye searched out what to say.
Thine head upon thee is like Carmel, and the hair of thine head like purple; the king is held in the galleries.
For surely there is an end; and thine expectation shall not be cut off.
Ye that fear the LORD, praise him; all ye the seed of Jacob, glorify him; and fear him, all ye the seed of Israel.
Learn to do well; seek judgment, relieve the oppressed, judge the fatherless, plead for the widow.
The fear of the LORD is the instruction of wisdom; and before honour is humility.
βλέπων δὲ τὸν ἄνεμον ⸀ἰσχυρὸν ἐφοβήθη, καὶ ἀρξάμενος καταποντίζεσθαι ἔκραξεν λέγων· Κύριε, σῶσόν με.
ἡμῶν γὰρ τὸ πολίτευμα ἐν οὐρανοῖς ὑπάρχει, ἐξ οὗ καὶ σωτῆρα ἀπεκδεχόμεθα κύριον Ἰησοῦν Χριστόν,
⸂ὃς δὲ⸃ ἀπεκρίθη αὐτοῖς· Ὁ ποιήσας με ὑγιῆ ἐκεῖνός μοι εἶπεν Ἆρον τὸν κράβαττόν σου καὶ περιπάτει.
وَلَئِنْ أَذَقْنَاهُ رَحْمَةً مِنَّا مِنْ بَعْدِ ضَرَّاءَ مَسَّتْهُ لَيَقُولَنَّ هَذَا لِي وَمَا أَظُنُّ السَّاعَةَ قَائِمَةً وَلَئِنْ رُجِعْتُ إِلَى رَبِّي إِنَّ لِي عِنْدَهُ لَلْحُسْنَى فَلَنُنَبِّئَنَّ الَّذِينَ كَفَرُوا بِمَا عَمِلُوا وَلَنُذِيقَنَّهُمْ مِنْ عَذَابٍ غَلِيظٍ