Classical498
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible Leviticus 27:2
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Latin Classical Ordinal
Showing 50 of 111 checked matches: 111 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
דַּבֵּ֞ר אֶל־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽיהוָֽה׃
יֶאֱתָ֣יוּ חַ֭שְׁמַנִּים מִנִּ֣י מִצְרָ֑יִם כּ֥וּשׁ תָּרִ֥יץ יָ֝דָ֗יו לֵאלֹהִֽים׃
הֵ֤ן גּוֹיִם֙ כְּמַ֣ר מִדְּלִ֔י וּכְשַׁ֥חַק מֹאזְנַ֖יִם נֶחְשָׁ֑בוּ הֵ֥ן אִיִּ֖ים כַּדַּ֥ק יִטּֽוֹל׃
עַל־ כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־ פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃
אַנְשֵׁ֨י קִרְיַ֤ת יְעָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃
וְשַׁבְּתַ֨י וְיוֹזָבָ֜ד עַל־ הַמְּלָאכָ֤ה הַחִֽיצֹנָה֙ לְבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מֵרָאשֵׁ֖י הַלְוִיִּֽם׃
וַיֵּאָסְפ֧וּ בְנֵֽי־ בִנְיָמִ֛ן מִן־ הֶעָרִ֖ים הַגִּבְעָ֑תָה לָצֵ֥את לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאֶת־ הַנְּסוֹגִ֖ים מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֑ה וַאֲשֶׁ֛ר לֹֽא־ בִקְשׁ֥וּ אֶת־ יְהוָ֖ה וְלֹ֥א דְרָשֻֽׁהוּ׃
וַיַּ֤עַשׂ אֶת־ הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָ֑ב לָשֵׂ֖את אֶת־ הַשֻּׁלְחָֽן׃
וְאֵ֙לֶּה֙ אֲבִ֣י עֵיטָ֔ם יִזְרְעֶ֥אל וְיִשְׁמָ֖א וְיִדְבָּ֑שׁ וְשֵׁ֥ם אֲחוֹתָ֖ם הַצְלֶלְפּֽוֹנִי׃
בְּנֵ֣י שְׁמַֽעְיָ֗ה עָ֠תְנִי וּרְפָאֵ֨ל וְעוֹבֵ֧ד אֶלְזָבָ֛ד אֶחָ֖יו בְּנֵי־ חָ֑יִל אֱלִיה֖וּ וּסְמַכְיָֽהוּ׃
וְרֹאשָׁם֙ לֹ֣א יְגַלֵּ֔חוּ וּפֶ֖רַע לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑חוּ כָּס֥וֹם יִכְסְמ֖וּ אֶת־ רָאשֵׁיהֶֽם׃
אָמְנָ֖ם יְהוָ֑ה הֶחֱרִ֜יבוּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר אֶת־ כָּל־ הָאֲרָצ֖וֹת וְאֶת־ אַרְצָֽם׃
עַתָּ֗ה בּ֣וֹא כָתְבָ֥הּ עַל־ ל֛וּחַ אִתָּ֖ם וְעַל־ סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ וּתְהִי֙ לְי֣וֹם אַחֲר֔וֹן לָעַ֖ד עַד־ עוֹלָֽם׃
שׁ֚וּבוּ לְבִצָּר֔וֹן אֲסִירֵ֖י הַתִּקְוָ֑ה גַּם־ הַיּ֕וֹם מַגִּ֥יד מִשְׁנֶ֖ה אָשִׁ֥יב לָֽךְ׃
הִנֵּ֥ה הַיּ֖וֹם הִנֵּ֣ה בָאָ֑ה יָֽצְאָה֙ הַצְּפִרָ֔ה צָ֚ץ הַמַּטֶּ֔ה פָּרַ֖ח הַזָּדֽוֹן׃
וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃
מַה־ יָּפ֥וּ דֹדַ֖יִךְ אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה מַה־ טֹּ֤בוּ דֹדַ֙יִךְ֙ מִיַּ֔יִן וְרֵ֥יחַ שְׁמָנַ֖יִךְ מִכָּל־ בְּשָׂמִֽים׃
עַוָּ֥ה עַוָּ֖ה עַוָּ֣ה אֲשִׂימֶ֑נָּה גַּם־ זֹאת֙ לֹ֣א הָיָ֔ה עַד־ בֹּ֛א אֲשֶׁר־ ל֥וֹ הַמִּשְׁפָּ֖ט וּנְתַתִּֽיו׃
וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּדַרְכֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יו וְלֹא־ סָ֖ר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃
וַיְהִ֖י כָּל־ יְמֵ֣י חֲנ֑וֹךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֙לֶךְ֙ בְּדֶ֣רֶךְ אָבִ֔יו וּבְ֨חַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃
הֹבִ֣ישׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־ יְהוָה֙ מָאָ֔סוּ וְחָכְמַֽת־ מֶ֖ה לָהֶֽם׃
וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־ בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹת֥וֹ אֽ͏ֶעֱשֶֽׂה׃
וָאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־ יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֤י תִתִּי֙ אֶת־ סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־ בָּר֥וּךְ בֶּן־ נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר׃
עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט ׀ לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃
וַתָּבוֹא֙ אֶל־ חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי־ אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד־ לָ֔הּ אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה־ לָ֖הּ הָאִֽישׁ׃
And the LORD spake unto Moses that selfsame day, saying,
garbho yo apaaM garbho vanaanaaM garbhash ca sthaataaM garbhash carathaam
evaa na indo abhi devaviitim pari srava nabho arNash camuuSu
yad vaa marutvaH parame sadhasthe yad vaavame vRjane maadayaase
iSaa sa dviSas tared daasvaan vaMsad rayiM rayivatash ca janaan
maa shuune agne ni Sadaama nRNaam maasheSaso .aviirataa pari tvaa
adha dyukSaM sacevahi sahasrapaadam aruSaM svastigaam anehasam
οὔτέ ποτʼ ἐς πόλεμον, ἀλλὰ φθινύθεσκε φίλον κῆρ
τῶν δʼ ὁμὸν ἵστατο νεῖκος ἐπὶ πρυμνῇσι νέεσσιν.
οὔ τις κεκριμένη ῥύεται στρατὸν οὐδὲ φυλάσσει.
πολλάκι γὰρ τό γε μητρὸς ἐπεύθετο νόσφιν ἀκούων,
τὸν δʼ ἀπαμειβόμενος προσέφη κορυθαίολος Ἕκτωρ·
ὅς τʼ ἐπεὶ ἐκ πολέων πίσυρας συναείρεται ἵππους,
ἕζετο δʼ ὀρθωθεὶς καί σφεας πρὸς μῦθον ἔειπεν·
ζεῦξαν δʼ ἡμιόνους κρατερώνυχας ἐντεσιεργούς,
Ζεὺς δὲ πρὸς ὃν λέχος ἤϊʼ Ὀλύμπιος ἀστεροπητής,
πρὸς πόλιν, ᾗ περ οἱ ἄλλοι ἀτυζόμενοι φοβέοντο,
قَالَ نَكِّرُوا لَهَا عَرْشَهَا نَنْظُرْ أَتَهْتَدِي أَمْ تَكُونُ مِنَ الَّذِينَ لَا يَهْتَدُونَ
يَا قَوْمِ لَا أَسْأَلُكُمْ عَلَيْهِ أَجْرًا إِنْ أَجْرِيَ إِلَّا عَلَى الَّذِي فَطَرَنِي أَفَلَا تَعْقِلُونَ
وَالشَّمْسُ تَجْرِي لِمُسْتَقَرٍّ لَهَا ذَلِكَ تَقْدِيرُ الْعَزِيزِ الْعَلِيمِ
اللَّهُ الَّذِي أَنْزَلَ الْكِتَابَ بِالْحَقِّ وَالْمِيزَانَ وَمَا يُدْرِيكَ لَعَلَّ السَّاعَةَ قَرِيبٌ
وَأَذِّنْ فِي النَّاسِ بِالْحَجِّ يَأْتُوكَ رِجَالًا وَعَلَى كُلِّ ضَامِرٍ يَأْتِينَ مِنْ كُلِّ فَجٍّ عَمِيقٍ
وَقَالَ الْمَلَأُ الَّذِينَ كَفَرُوا مِنْ قَوْمِهِ لَئِنِ اتَّبَعْتُمْ شُعَيْبًا إِنَّكُمْ إِذًا لَخَاسِرُونَ