Classical626
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible Ezekiel 25:12
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Latin Classical Ordinal
Showing 50 of 125 checked matches: 125 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֣עַן עֲשׂ֥וֹת אֱד֛וֹם בִּנְקֹ֥ם נָקָ֖ם לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיֶּאְשְׁמ֥וּ אָשׁ֖וֹם וְנִקְּמ֥וּ בָהֶֽם׃
ה֣וֹי שׁוֹדֵ֗ד וְאַתָּה֙ לֹ֣א שָׁד֔וּד וּבוֹגֵ֖ד וְלֹא־ בָ֣גְדוּ ב֑וֹ כַּהֲתִֽמְךָ֤ שׁוֹדֵד֙ תּוּשַּׁ֔ד כַּנְּלֹתְךָ֥ לִבְגֹּ֖ד יִבְגְּדוּ־ בָֽךְ׃
אִם־ לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־ לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־ גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃
וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
כָּל־ הָ֠עָם הַנּוֹתָ֨ר מִן־ הַחִתִּ֜י וְהָאֱמֹרִ֤י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃
הָעֲשִׂירִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י מַהְרַ֥י הַנְּטֽוֹפָתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַֽחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃
וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־ חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כָל־ בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְפָנַ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־ שְׂפַת־ נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־ הַנַּ֛חַל וְכָל־ הַמִּישֹׁ֥ר מֵידְבָ֖א עַד־ דִּיבֽוֹן׃
אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל־ מִצְוֺת֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהָ֜יו אֲשֶׁ֧ר לֹא־ תֵעָשֶׂ֛ינָה בִּשְׁגָגָ֖ה וְאָשֵֽׁם׃
וַאֲחִימַ֤עַץ בֶּן־ צָדוֹק֙ אָמַ֔ר אָר֣וּצָה נָּ֔א וַאֲבַשְּׂרָ֖ה אֶת־ הַמֶּ֑לֶךְ כִּי־ שְׁפָט֥וֹ יְהוָ֖ה מִיַּ֥ד אֹיְבָֽיו׃
עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל־ פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצֻרָ֑ה צַפֵּה־ דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מָתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד׃
שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אֽ͏ָנֹכִ֗י לַֽיהוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־ גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תּֽ͏ַעֲשֶׂ֣ה אֶת־ הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃
אָ֣ז יַעֲלֶ֗ה חֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיִּלָּ֥חֶם עַל־ גַּ֖ת וַֽיִּלְכְּדָ֑הּ וַיָּ֤שֶׂם חֲזָאֵל֙ פָּנָ֔יו לַעֲל֖וֹת עַל־ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וַיִּקַּ֨ח אֵלִיָּ֜הוּ אֶת־ הַיֶּ֗לֶד וַיֹּרִדֵ֤הוּ מִן־ הָעֲלִיָּה֙ הַבַּ֔יְתָה וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְאִמּ֑וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ רְאִי חַ֖י בְּנֵֽךְ׃
הֵ֜מָּה יָבֹ֣אוּ אֶל־ מִקְדָּשִׁ֗י וְהֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֶל־ שֻׁלְחָנִ֖י לְשָׁרְתֵ֑נִי וְשָׁמְר֖וּ אֶת־ מִשְׁמַרְתִּֽי׃
וַיֹּ֛אמֶר אִם־ לְשָׁל֥וֹם יָצָ֖אוּ תִּפְשׂ֣וּם חַיִּ֑ים וְאִ֧ם לְמִלְחָמָ֛ה יָצָ֖אוּ חַיִּ֥ים תִּפְשֽׂוּם׃
כִּ֤י מִ֪יץ חָלָ֡ב י֘וֹצִ֤יא חֶמְאָ֗ה וּֽמִיץ־ אַ֭ף י֣וֹצִיא דָ֑ם וּמִ֥יץ אַ֝פַּ֗יִם י֣וֹצִיא רִֽיב׃
And Jephthah sent messengers again unto the king of the children of Ammon:
Thou shalt also take thereof a few in number, and bind them in thy skirts.
By long forbearing is a prince persuaded, and a soft tongue breaketh the bone.
Thou hast clothed me with skin and flesh, and hast fenced me with bones and sinews.
But he knoweth the way that I take: when he hath tried me, I shall come forth as gold.
Therefore they sought again to take him: but he escaped out of their hand,
I made me gardens and orchards, and I planted trees in them of all kind of fruits:
I had many things to write, but I will not with ink and pen write unto thee:
My days are swifter than a weaver’s shuttle, and are spent without hope.
When it shall hail, coming down on the forest; and the city shall be low in a low place.
The light shall be dark in his tabernacle, and his candle shall be put out with him.
catvaaro maa masharshaarasya shishvas trayo raaj~na aayavasasya jiSNoH
yaa no dohate trir ahann asashcuSii kSumad vaajavan madhumad suviiryam
yat siim mahiim avanim praabhi marmRshad abhishvasan stanayann eti naanadat
uta sya na indro vishvacarSaNir divaH shardhena maarutena sukratuH
shaM na indro vasubhir devo astu sham aadityebhir varuNaH sushaMsaH
dyubhir hito jarimaa suu no astu paraataraM su nirRtir jihiitaam
trish cid aktoH pra cikitur vasuuni tve antar daashuSe martyaaya
na vo .ashvaaH shrathayantaaha sisrataH sadyo asyaadhvanaH paaram ashnutha
suprajaastvam a~Ngiraso vo astu prati gRbhNiita maanavaM sumedhasaH
vishvasmaan no aditiH paatv aMhaso maataa mitrasya varuNasya revataH
yat te shukraM tanvo\ rocate shuci tenaasmabhyaM vanase ratnam aa tvam
turiiyaM svij janayad vishvajanyo .ayaasya uktham indraaya shaMsan
vRSaa vRSNe roruvad aMshur asmai pavamaano rushad iirte payo goH
aiSu vishvapeshasaM dhiyaM dhaaH praatar makSuu dhiyaavasur jagamyaat
καὶ ἡμεῖς πεπιστεύκαμεν καὶ ἐγνώκαμεν ὅτι σὺ εἶ ὁ ⸀ἅγιος τοῦ ⸀θεοῦ.
ἄλογον γάρ μοι δοκεῖ πέμποντα δέσμιον μὴ καὶ τὰς κατʼ αὐτοῦ αἰτίας σημᾶναι.
ἀκούσας δὲ ⸀ὁ Ἡρῴδης ⸀ἔλεγεν· Ὃν ἐγὼ ἀπεκεφάλισα Ἰωάννην, οὗτος ⸀ἠγέρθη.
وَعَلَى الَّذِينَ هَادُوا حَرَّمْنَا مَا قَصَصْنَا عَلَيْكَ مِنْ قَبْلُ وَمَا ظَلَمْنَاهُمْ وَلَكِنْ كَانُوا أَنْفُسَهُمْ يَظْلِمُونَ
وَرَبَطْنَا عَلَى قُلُوبِهِمْ إِذْ قَامُوا فَقَالُوا رَبُّنَا رَبُّ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ لَنْ نَدْعُوَ مِنْ دُونِهِ إِلَهًا لَقَدْ قُلْنَا إِذًا شَطَطًا
أَلَمْ تَرَ إِلَى الَّذِينَ يُزَكُّونَ أَنْفُسَهُمْ بَلِ اللَّهُ يُزَكِّي مَنْ يَشَاءُ وَلَا يُظْلَمُونَ فَتِيلًا
وَمَا خَلَقْنَا السَّمَاءَ وَالْأَرْضَ وَمَا بَيْنَهُمَا بَاطِلًا ذَلِكَ ظَنُّ الَّذِينَ كَفَرُوا فَوَيْلٌ لِلَّذِينَ كَفَرُوا مِنَ النَّارِ