Ordinal557
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible Isaiah 16:7
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Latin Ordinal
Showing 50 of 128 checked matches: 128 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
לָכֵ֗ן יְיֵלִ֥יל מוֹאָ֛ב לְמוֹאָ֖ב כֻּלֹּ֣ה יְיֵלִ֑יל לַאֲשִׁישֵׁ֧י קִיר־ חֲרֶ֛שֶׂת תֶּהְגּ֖וּ אַךְ־ נְכָאִֽים׃
וְיַגֶּד־ לְךָ֨ ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֮ כִּֽי־ כִפְלַ֢יִם לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע כִּֽי־ יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃
וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־ יְהוֹשָׁפָ֑ט הֲלֹא֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ לֹא־ יִתְנַבֵּ֥א עָלַ֛י ט֖וֹב כִּ֥י אִם־ לְרָֽע׃
נִבְעַ֤ר כָּל־ אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־ צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ ר֥וּחַ בָּֽם׃
כִּ֥י רָ֘דַ֤ף אוֹיֵ֨ב ׀ נַפְשִׁ֗י דִּכָּ֣א לָ֭אָרֶץ חַיָּתִ֑י הוֹשִׁיבַ֥נִי בְ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃
וַיַּרְכִּ֧בוּ אֹת֛וֹ עֲבָדָ֖יו יְרוּשָׁלָ֑͏ְמָה וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֧וֹ בִקְבֻרָת֛וֹ עִם־ אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֥יר דָּוִֽד׃
וְגַלְתִּ֥י בִירוּשָׁלַ֖͏ִם וְשַׂשְׂתִּ֣י בְעַמִּ֑י וְלֹֽא־ יִשָּׁמַ֥ע בָּהּ֙ ע֔וֹד ק֥וֹל בְּכִ֖י וְק֥וֹל זְעָקָֽה׃
תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל־ עֲפָרָ֥ם יְשׁוּֽבוּ֥ן׃
וְהָיָ֗ה הַנִּמְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶב חֲזָאֵ֖ל יָמִ֣ית יֵה֑וּא וְהַנִּמְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶב יֵה֖וּא יָמִ֥ית אֱלִישָֽׁע׃
לֹ֥א יֵשְׁב֖וּ בְּאֶ֣רֶץ יְהוָ֑ה וְשָׁ֤ב אֶפְרַ֙יִם֙ מִצְרַ֔יִם וּבְאַשּׁ֖וּר טָמֵ֥א יֹאכֵֽלוּ׃
וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵת־ לְבָנָה֙ בָּע֔וֹר וְהִ֕יא הָפְכָ֖ה שֵׂעָ֣ר לָבָ֑ן וּמִֽחְיַ֛ת בָּשָׂ֥ר חַ֖י בַּשְׂאֵֽת׃
וּמוֹצִיאִ֨ים סוּסִ֧ים מִמִּצְרַ֛יִם לִשְׁלֹמֹ֖ה וּמִכָּל־ הָאֲרָצֽוֹת׃
וַיְהִ֣י יְשַׁעְיָ֔הוּ לֹ֣א יָצָ֔א העיר חָצֵ֖ר הַתִּֽיכֹנָ֑ה וּדְבַר־ יְהוָ֔ה הָיָ֥ה אֵלָ֖יו לֵאמֹֽר׃
כִּ֤י מִיִּשְׂרָאֵל֙ וְה֔וּא חָרָ֣שׁ עָשָׂ֔הוּ וְלֹ֥א אֱלֹהִ֖ים ה֑וּא כִּֽי־ שְׁבָבִ֣ים יִֽהְיֶ֔ה עֵ֖גֶל שֹׁמְרֽוֹן׃
And said, Where have ye laid him? They said unto him, Lord, come and see.
He sent from above, he took me; he drew me out of many waters;
Then said they unto him, Lord, evermore give us this bread.
The sons of Zophah; Suah, and Harnepher, and Shual, and Beri, and Imrah,
Then came certain of the elders of Israel unto me, and sat before me.
My glory was fresh in me, and my bow was renewed in my hand.
na vaa u etan mriyase na riSyasi devaaM+ id eSi pathibhiH sugebhiH
gandharva itthaa padam asya rakSati paati devaanaaM janimaany adbhutaH
maa vaam anye ni yaman devayantaH saM yad dade naabhiH puurvyaa vaam
apaanudo janam amitrayantam uruM devebhyo akRNor ulokam
taM jaanatiiH praty ud aayann uSaasaH patir gavaam abhavad eka indraH
saM dakSeNa manasaa jaayate kavir Rtasya garbho nihito yamaa paraH
aram asmai bhavati yaamahuutaa utaapariiSu kRNute sakhaayam
sthiraa dhanvaany aayudhaa ratheSu vo .aniikeSv adhi shriyaH
anarvaaNo abhi ye cakSate no .apiivRtaa aporNuvanto asthuH
udapruto na vayo rakSamaaNaa vaavadato abhriyasyeva ghoSaaH
ashvaM na tvaa vaajinam marjayanto .achaa barhii rashanaabhir nayanti
vardhasvaa su puruSTuta RSiSTutaabhir uutibhiH
vi yad asthaad yajato vaatacodito hvaaro na vakvaa jaraNaa anaakRtaH
dvaa dhanum bRhatiim apsv a\ntaH pavitravantaa carataH punantaa
upasthaaya maataram annam aiTTa tigmam apashyad abhi somam uudhaH
tvaM vishvaa dadhiSe kevalaani yaany aavir yaa ca guhaa vasuuni
shcotanti te vaso stokaa adhi tvaci prati taan devasho vihi
pade -pade me jarimaa ni dhaayi varuutrii vaa shakraa yaa paayubhish ca
asyed u tveSasaa ranta sindhavaH pari yad vajreNa siim ayachat
dvitaa yo bhuud amRto martyeSv aa hotaa mandratamo vishi
apaaH somam astam indra pra yaahi kalyaaNiir jaayaa suraNaM gRhe te
agnir vishvaany apa duSkRtaany ajuSTaany aare asmad dadhaatu
Rtasya rashmim anuyachamaanaa bhadram-bhadraM kratum asmaasu dhehi
adha smaa na ud avataa sajoSaso rathaM devaaso abhi vikSu vaajayum
na taM guuhanti sravato gabhiiraa hataa indreNa paNayaH shayadhve
sugota te supathaa parvateSv avaate apas tarasi svabhaano
gomaaM+ agne .avimaaM+ ashvii yaj~no nRvatsakhaa sadam id apramRSyaH
Ζεὺς Κρονίδης· ἀλλʼ ἰθὺς ἐλαύνετε μώνυχας ἵππους
لِيَعْلَمَ أَنْ قَدْ أَبْلَغُوا رِسَالَاتِ رَبِّهِمْ وَأَحَاطَ بِمَا لَدَيْهِمْ وَأَحْصَى كُلَّ شَيْءٍ عَدَدًا
وَلَا تَمْشِ فِي الْأَرْضِ مَرَحًا إِنَّكَ لَنْ تَخْرِقَ الْأَرْضَ وَلَنْ تَبْلُغَ الْجِبَالَ طُولًا