Reverse787
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible 1 Chronicles 17:18
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Latin Reverse Ordinal
Showing 50 of 50 checked matches: 50 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
מַה־ יּוֹסִ֨יף ע֥וֹד דָּוִ֛יד אֵלֶ֖יךָ לְכָב֣וֹד אֶת־ עַבְדֶּ֑ךָ וְאַתָּ֖ה אֶֽת־ עַבְדְּךָ֥ יָדָֽעְתָּ׃
וְעַתָּ֗ה מַה־ לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֣י שִׁח֑וֹר וּמַה־ לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ אַשּׁ֔וּר לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֥י נָהָֽר׃
וְלֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶ֑ךָ נֶ֣פֶשׁ בְּנֶ֗פֶשׁ עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ שֵׁ֣ן בְּשֵׁ֔ן יָ֥ד בְּיָ֖ד רֶ֥גֶל בְּרָֽגֶל׃
וַיַּ֣ךְ דָּוִ֔ד אֶת־ הֲדַדְעֶ֥זֶר בֶּן־ רְחֹ֖ב מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהָשִׁ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר־ פְרָֽת׃
וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃
כִּֽי־ חֻקּ֥וֹת הָֽעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּֽי־ עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָת֔וֹ מַעֲשֵׂ֥ה יְדֵ֥י־ חָרָ֖שׁ בַּֽמַּעֲצָֽד׃
וַיֵּלְכ֗וּ וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּגֵר֣וּת כמוהם כִּמְהָ֔ם אֲשֶׁר־ אֵ֖צֶל בֵּ֣ית לָ֑חֶם לָלֶ֖כֶת לָב֥וֹא מִצְרָֽיִם׃
הֽוּא־ הָיָ֥ה גִבֹּֽר־ צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־ כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־ לָּ֖ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וּמַה־ בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־ חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְיִנָּ֥תֵֽן לָֽךְ׃
וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃
וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־ הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־ עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃
וַיֹּ֥אמֶר מָנ֖וֹחַ אֶל־ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה נַעְצְרָה־ נָּ֣א אוֹתָ֔ךְ וְנַעֲשֶׂ֥ה לְפָנֶ֖יךָ גְּדִ֥י עִזִּֽים׃
פֶּחָ֣ם לְ֭גֶחָלִים וְעֵצִ֣ים לְאֵ֑שׁ וְאִ֥ישׁ מדונים מִ֝דְיָנִ֗ים לְחַרְחַר־ רִֽיב׃
לֹֽא־ יוּמְת֤וּ אָבוֹת֙ עַל־ בָּנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־ יוּמְת֣וּ עַל־ אָב֑וֹת אִ֥יש בְּחֶטְא֖וֹ יוּמָֽתוּ׃
וַיַּ֥עַן יוֹאָ֖ב וַיֹּאמַ֑ר חָלִ֤ילָה חָלִ֙ילָה֙ לִ֔י אִם־ אֲבַלַּ֖ע וְאִם־ אַשְׁחִֽית׃
וַיֹּֽאמְר֨וּ זִקְנֵ֣י הָעֵדָ֔ה מַה־ נַּעֲשֶׂ֥ה לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים כִּֽי־ נִשְׁמְדָ֥ה מִבִּנְיָמִ֖ן אִשָּֽׁה׃
וַיָּסִ֜ירוּ אֶת־ אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ מִקִּרְבָּ֔ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־ יְהוָ֑ה וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ בַּעֲמַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃
For this was a statute for Israel, and a law of the God of Jacob.
I did know thee in the wilderness, in the land of great drought.
But be not thou far from me, O LORD: O my strength, haste thee to help me.
Thou turnest man to destruction; and sayest, Return, ye children of men.
King Solomon made himself a chariot of the wood of Lebanon.
While they behold your chaste conversation coupled with fear.
Yea, ye overwhelm the fatherless, and ye dig a pit for your friend.
But Mary kept all these things, and pondered them in her heart.
Thus shalt thou also speak to Shemaiah the Nehelamite, saying,
And I, if I be lifted up from the earth, will draw all men unto me.
Which when they had read, they rejoiced for the consolation.
For his eyes are upon the ways of man, and he seeth all his goings.
yo vaayunaa jayati gomatiiSu pra dhRSNuyaa nayati vasyo acha
taaH sarvaaH saMvidaanaa idam me praavataa vacaH
aa yas tataanoSaso vibhaatiir apo uurNoti tamo arciSaa yan
Rco akSare parame vyo\man yasmin devaa adhi vishve niSeduH
na taM dhuurtir varuNa mitra martyaM yo vo dhaamabhyo .avidhat
yuvo rathaM duhitaa suuryasya saha shriyaa naasatyaavRNiita
maa te amaajuro yathaa muuraasa indra sakhye tvaavataH
yasyaagnir vapur gRhe stomaM cano dadhiita vishvavaaryaH
athaikaM cakraM yad guhaa tad addhaataya id viduH
rathiitamaM kapardinam iishaanaM raadhaso mahaH
tam u STuhi yaH sviSuH sudhanvaa yo vishvasya kSayati bheSajasya
shikSaa No asmin puruhuuta yaamani jiivaa jyotir ashiimahi
RSTayo vo maruto aM+sayor adhi saha ojo baahvor vo balaM hitam
vi yo rarapsha RSibhir navebhir vRkSo na pakvaH sRNyo na jetaa
akarma te svapaso abhuuma Rtam avasrann uSaso vibhaatiiH
mamattu tvaa divyaH soma indra mamattu yaH suuyate paarthiveSu
aaghaaTibhir iva dhaavayann araNyaanir mahiiyate
ἀλλὰ ὑμεῖς ἀδικεῖτε καὶ ἀποστερεῖτε, καὶ ⸀τοῦτο ἀδελφούς.
قُلْ مَنْ يَكْلَؤُكُمْ بِاللَّيْلِ وَالنَّهَارِ مِنَ الرَّحْمَنِ بَلْ هُمْ عَنْ ذِكْرِ رَبِّهِمْ مُعْرِضُونَ
وَهُوَ الَّذِي يَقْبَلُ التَّوْبَةَ عَنْ عِبَادِهِ وَيَعْفُو عَنِ السَّيِّئَاتِ وَيَعْلَمُ مَا تَفْعَلُونَ
وَأَنَّا لَا نَدْرِي أَشَرٌّ أُرِيدَ بِمَنْ فِي الْأَرْضِ أَمْ أَرَادَ بِهِمْ رَبُّهُمْ رَشَدًا