Reverse Reduction429
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible 2 Samuel 13:9
- Reference check
- Tier 1
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Latin Reverse Reduction
Showing 50 of 140 checked matches: 140 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
וַתִּקַּ֤ח אֶת־ הַמַּשְׂרֵת֙ וַתִּצֹ֣ק לְפָנָ֔יו וַיְמָאֵ֖ן לֶאֱכ֑וֹל וַיֹּ֣אמֶר אַמְנ֗וֹן הוֹצִ֤יאוּ כָל־ אִישׁ֙ מֵֽעָלַ֔י וַיֵּצְא֥וּ כָל־ אִ֖ישׁ מֵעָלָֽיו׃
בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁמֹנֶה֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ זְכַרְיָ֨הוּ בֶן־ יָרָבְעָ֧ם עַל־ יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃
וְדִבַּרְתִּ֤י מִשְׁפָּטַי֙ אוֹתָ֔ם עַ֖ל כָּל־ רָעָתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לְמַעֲשֵׂ֥י יְדֵיהֶֽם׃
וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה הַנְּבִאִ֜ים אֹמְרִ֤ים לָהֶם֙ לֹֽא־ תִרְא֣וּ חֶ֔רֶב וְרָעָ֖ב לֹֽא־ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כִּֽי־ שְׁל֤וֹם אֱמֶת֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃
וַיַּאַסְרֵהוּ֩ פַרְעֹ֨ה נְכֹ֤ה בְרִבְלָה֙ בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֔ת במלך מִּמְּלֹ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּתֶּן־ עֹ֙נֶשׁ֙ עַל־ הָאָ֔רֶץ מֵאָ֥ה כִכַּר־ כֶּ֖סֶף וְכִכַּ֥ר זָהָֽב׃
וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽי־ מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ׃
וַיַּ֧עַן אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶת־ הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר וּמִ֤י בְכָל־ עֲבָדֶ֙יךָ֙ כְּדָוִ֣ד נֶאֱמָ֔ן וַחֲתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ וְסָ֥ר אֶל־ מִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ וְנִכְבָּ֥ד בְּבֵיתֶֽךָ׃
לְ֠שַׁלַּח אִ֣ישׁ אֶת־ עַבְדּ֞וֹ וְאִ֧ישׁ אֶת־ שִׁפְחָת֛וֹ הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה חָפְשִׁ֑ים לְבִלְתִּ֧י עֲבָד־ בָּ֛ם בִּיהוּדִ֥י אָחִ֖יהוּ אִֽישׁ׃
אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־ קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־ נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃
וְנָתַתִּ֨י רוּחִ֤י בָכֶם֙ וִחְיִיתֶ֔ם וְהִנַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם עַל־ אַדְמַתְכֶ֑ם וִידַעְתֶּ֞ם כִּי־ אֲנִ֧י יְהוָ֛ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִׂ֖יתִי נְאֻם־ יְהוָֽה׃
וַיְנַתֵּ֣ץ אֶת־ הַֽמִּזְבְּח֗וֹת וְאֶת־ הָאֲשֵׁרִ֤ים וְהַפְּסִלִים֙ כִּתַּ֣ת לְהֵדַ֔ק וְכָל־ הַֽחַמָּנִ֥ים גִּדַּ֖ע בְּכָל־ אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֖שָׁב לִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
כִּֽי־ נָשְׂא֣וּ מִבְּנֹֽתֵיהֶ֗ם לָהֶם֙ וְלִבְנֵיהֶ֔ם וְהִתְעָֽרְבוּ֙ זֶ֣רַע הַקֹּ֔דֶשׁ בְּעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת וְיַ֧ד הַשָּׂרִ֣ים וְהַסְּגָנִ֗ים הָ֥יְתָ֛ה בַּמַּ֥עַל הַזֶּ֖ה רִאשׁוֹנָֽה׃
כִּ֡י הֵם֩ וּמִקְנֵיהֶ֨ם יַעֲל֜וּ וְאָהֳלֵיהֶ֗ם יבאו וּבָ֤אוּ כְדֵֽי־ אַרְבֶּה֙ לָרֹ֔ב וְלָהֶ֥ם וְלִגְמַלֵּיהֶ֖ם אֵ֣ין מִסְפָּ֑ר וַיָּבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ לְשַׁחֲתָֽהּ׃
וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְהוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָֽאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים׃
וַיֵּ֥שֶׁב יְהוֹשָׁפָ֖ט בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיָּ֜שָׁב וַיֵּצֵ֣א בָעָ֗ם מִבְּאֵ֥ר שֶׁ֙בַע֙ עַד־ הַ֣ר אֶפְרַ֔יִם וַיְשִׁיבֵ֕ם אֶל־ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃
וַיִקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־ כָּל־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר וְאֶת־ כָּל־ הַנֶּ֙גֶב֙ וְאֵת֙ כָּל־ אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן וְאֶת־ הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת־ הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת־ הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה׃
מִ֠לְּבַד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֛ם מְשֹׁרְרִ֥ים וּֽמְשֹׁרְר֖וֹת מָאתָֽיִם׃
After whom is the king of Israel come out? after whom dost thou pursue? after a dead dog, after a flea.
And ye shall dwell in the land that I gave to your fathers; and ye shall be my people, and I will be your God.
For, lo, they that are far from thee shall perish: thou hast destroyed all them that go a whoring from thee.
They are terrible and dreadful: their judgment and their dignity shall proceed of themselves.
Who coverest thyself with light as with a garment: who stretchest out the heavens like a curtain:
And he ordained him priests for the high places, and for the devils, and for the calves which he had made.
Because to every purpose there is time and judgment, therefore the misery of man is great upon him.
And they made an end with all the men that had taken strange wives by the first day of the first month.
Our fathers did eat manna in the desert; as it is written, He gave them bread from heaven to eat.
And ye shall be holy unto me: for I the LORD am holy, and have severed you from other people, that ye should be mine.
And I will smite thy bow out of thy left hand, and will cause thine arrows to fall out of thy right hand.
And he thought within himself, saying, What shall I do, because I have no room where to bestow my fruits?
For to one is given by the Spirit the word of wisdom; to another the word of knowledge by the same Spirit;
For this commandment which I command thee this day, it is not hidden from thee, neither is it far off.
For I have five brethren; that he may testify unto them, lest they also come into this place of torment.
Behold, they are all vanity; their works are nothing: their molten images are wind and confusion.
As soon then as they were come to land, they saw a fire of coals there, and fish laid thereon, and bread.
And here is the mind which hath wisdom. The seven heads are seven mountains, on which the woman sitteth.
But if ye have respect to persons, ye commit sin, and are convinced of the law as transgressors.
vishaaM kaviM vishpatim maanuSiir iSaH saM siim akRNvan svadhitiM na tejase
so cin nu vRSTir yuuthyaaaa\ svaa sacaaM+ indraH shmashruuNi haritaabhi pruSNute
Τελευτήσαντος δὲ τοῦ Ἡρῴδου ἰδοὺ ἄγγελος κυρίου ⸂φαίνεται κατʼ ὄναρ⸃ τῷ Ἰωσὴφ ἐν Αἰγύπτῳ
τί γὰρ ἡ γραφὴ λέγει; Ἐπίστευσεν δὲ Ἀβραὰμ τῷ θεῷ καὶ ἐλογίσθη αὐτῷ εἰς δικαιοσύνην.
καὶ ⸀ἄλλοι εἰσὶν οἱ εἰς τὰς ἀκάνθας σπειρόμενοι· ⸂οὗτοί εἰσιν⸃ οἱ τὸν λόγον ⸀ἀκούσαντες,
ὅσοι οὖν τέλειοι, τοῦτο φρονῶμεν· καὶ εἴ τι ἑτέρως φρονεῖτε, καὶ τοῦτο ὁ θεὸς ὑμῖν ἀποκαλύψει·
καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς· Τὸ σάββατον διὰ τὸν ἄνθρωπον ἐγένετο ⸀καὶ οὐχ ὁ ἄνθρωπος διὰ τὸ σάββατον·
οὐ γὰρ οἱ ἀκροαταὶ ⸀νόμου δίκαιοι παρὰ ⸀τῷ θεῷ, ἀλλʼ οἱ ποιηταὶ ⸁νόμου δικαιωθήσονται.
Ἀκούοντες δὲ ταῦτα διεπρίοντο ταῖς καρδίαις αὐτῶν καὶ ἔβρυχον τοὺς ὀδόντας ἐπʼ αὐτόν.
καὶ οὐχ ἑαυτῷ τις λαμβάνει τὴν τιμήν, ἀλλὰ καλούμενος ὑπὸ τοῦ θεοῦ, ⸀καθώσπερ καὶ Ἀαρών.
καὶ ἡμεῖς τεθεάμεθα καὶ μαρτυροῦμεν ὅτι ὁ πατὴρ ἀπέσταλκεν τὸν υἱὸν σωτῆρα τοῦ κόσμου.
وَاللَّهُ الَّذِي أَرْسَلَ الرِّيَاحَ فَتُثِيرُ سَحَابًا فَسُقْنَاهُ إِلَى بَلَدٍ مَيِّتٍ فَأَحْيَيْنَا بِهِ الْأَرْضَ بَعْدَ مَوْتِهَا كَذَلِكَ النُّشُورُ
أَوَلَمْ يَرَوْا أَنَّا نَسُوقُ الْمَاءَ إِلَى الْأَرْضِ الْجُرُزِ فَنُخْرِجُ بِهِ زَرْعًا تَأْكُلُ مِنْهُ أَنْعَامُهُمْ وَأَنْفُسُهُمْ أَفَلَا يُبْصِرُونَ
الَّذِي جَعَلَ لَكُمُ الْأَرْضَ مَهْدًا وَسَلَكَ لَكُمْ فِيهَا سُبُلًا وَأَنْزَلَ مِنَ السَّمَاءِ مَاءً فَأَخْرَجْنَا بِهِ أَزْوَاجًا مِنْ نَبَاتٍ شَتَّى