Reverse Reduction433
- Checked
- Reference checked
- Work
- Torah / Hebrew Bible
- Language
- Hebrew
- Counted as
- Verse
- Reference
- Torah / Hebrew Bible
- Citation
- Torah / Hebrew Bible Deuteronomy 28:7
- Reference check
Opening
Theonyma
Opening page.
Opening
Opening page.
Latin Reverse Reduction
Showing 50 of 123 checked matches: 123 texts
Open a name or text for its reference. Text matches are checked source passages.
יִתֵּ֨ן יְהוָ֤ה אֶת־ אֹיְבֶ֙יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃
עוּרִ֨י עוּרִ֤י לִבְשִׁי־ עֹז֙ זְר֣וֹעַ יְהוָ֔ה ע֚וּרִי כִּ֣ימֵי קֶ֔דֶם דֹּר֖וֹת עוֹלָמִ֑ים הֲל֥וֹא אַתְּ־ הִ֛יא הַמַּחְצֶ֥בֶת רַ֖הַב מְחוֹלֶ֥לֶת תַּנִּֽין׃
הָשִׁיבוּ֩ נָ֨א לָהֶ֜ם כְּהַיּ֗וֹם שְׂדֹתֵיהֶ֛ם כַּרְמֵיהֶ֥ם זֵיתֵיהֶ֖ם וּבָתֵּיהֶ֑ם וּמְאַ֨ת הַכֶּ֤סֶף וְהַדָּגָן֙ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם נֹשִׁ֥ים בָּהֶֽם׃
וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי־ עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹֽא־ הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם׃
וַיֹּ֕אמֶר לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ דְבַר־ יְהוָ֑ה רָאִ֤יתִי אֶת־ יְהוָה֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־ כִּסְא֔וֹ וְכָל־ צְבָ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ עֹֽמְדִ֔ים עַל־ יְמִינ֖וֹ וּשְׂמֹאלֽוֹ׃
וָאֶשָּׂ֤א עֵינַי֙ וָאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֣ה ׀ אַ֣יִל אֶחָ֗ד עֹמֵ֛ד לִפְנֵ֥י הָאֻבָ֖ל וְל֣וֹ קְרָנָ֑יִם וְהַקְּרָנַ֣יִם גְּבֹה֗וֹת וְהָאַחַת֙ גְּבֹהָ֣ה מִן־ הַשֵּׁנִ֔ית וְהַ֨גְּבֹהָ֔ה עֹלָ֖ה בָּאַחֲרֹנָֽה׃
יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־ מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖ינִי אֶת־ קוֹלֵ֑ךְ כִּי־ קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃
וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הַיְשָׁנָ֜ה הֶחֱזִ֗יקוּ יֽוֹיָדָע֙ בֶּן־ פָּסֵ֔חַ וּמְשֻׁלָּ֖ם בֶּן־ בְּסֽוֹדְיָ֑ה הֵ֣מָּה קֵר֔וּהוּ וֽ͏ַיַּעֲמִ֙ידוּ֙ דַּלְתֹתָ֔יו וּמַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָֽיו׃
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־ יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־ אֵ֖ל וְשֶׁב־ שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־ שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃
לְמַעַן֩ הָקִ֨ים אֶת־ הַשְּׁבוּעָ֜ה אֲשֶׁר־ נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם לָתֵ֤ת לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֛ב וּדְבַ֖שׁ כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאַ֥עַן וָאֹמַ֖ר אָמֵ֥ן ׀ יְהוָֽה׃
וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־ יוֹשְׁבֵ֥י קִרְיַת־ יְעָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר הֵשִׁ֤בוּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה רְד֕וּ הַעֲל֥וּ אֹת֖וֹ אֲלֵיכֶֽם׃
אֲשֶׁ֤ר הראיתנו הִרְאִיתַ֨נִי ׀ צָר֥וֹת רַבּ֗וֹת וְרָ֫ע֥וֹת תָּשׁ֥וּב תחיינו תְּחַיֵּ֑ינִי וּֽמִתְּהֹמ֥וֹת הָ֝אָ֗רֶץ תָּשׁ֥וּב תַּעֲלֵֽנִי׃
וְהָיָ֗ה כָּל־ הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־ הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־ יְרֽוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־ חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃
וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אֶת־ נָתָ֖ן אֶל־ דָּוִ֑ד וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֗ים הָיוּ֙ בְּעִ֣יר אֶחָ֔ת אֶחָ֥ד עָשִׁ֖יר וְאֶחָ֥ד רָֽאשׁ׃
וְאֶת־ עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּאַסְרֵ֣הוּ בַֽנְחֻשְׁתַּ֗יִם וַיְבִאֵ֤הוּ מֶֽלֶךְ־ בָּבֶל֙ בָּבֶ֔לָה וַיִּתְּנֵ֥הוּ בבית־ בֵֽית־ הַפְּקֻדֹּ֖ת עַד־ י֥וֹם מוֹתֽוֹ׃
עַל־ חַטֹּ֤אות יָרָבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכַעְס֕וֹ אֲשֶׁ֣ר הִכְעִ֔יס אֶת־ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַאֲנִ֗י אָ֤נָה אוֹלִיךְ֙ אֶת־ חֶרְפָּתִ֔י וְאַתָּ֗ה תִּהְיֶ֛ה כְּאַחַ֥ד הַנְּבָלִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּה֙ דַּבֶּר־ נָ֣א אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֛י לֹ֥א יִמְנָעֵ֖נִי מִמֶּֽךָּ׃
וְנִשְׁמְד֞וּ בָּמ֣וֹת אָ֗וֶן חַטַּאת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל ק֣וֹץ וְדַרְדַּ֔ר יַעֲלֶ֖ה עַל־ מִזְבְּחוֹתָ֑ם וְאָמְר֤וּ לֶֽהָרִים֙ כַּסּ֔וּנוּ וְלַגְּבָע֖וֹת נִפְל֥וּ עָלֵֽינוּ׃
וְֽאֶת־ כָּל־ עָרֵ֣י הַמְּלָכֽ͏ִים־ הָ֠אֵלֶּה וְֽאֶת־ כָּל־ מַלְכֵיהֶ֞ם לָכַ֧ד יְהוֹשֻׁ֛עַ וַיַּכֵּ֥ם לְפִי־ חֶ֖רֶב הֶחֱרִ֣ים אוֹתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה׃
וַיֹּֽאמֶר־ ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־ יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־ יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃
And on the fourth day ten bullocks, two rams, and fourteen lambs of the first year without blemish:
And the LORD stirred up an adversary unto Solomon, Hadad the Edomite: he was of the king’s seed in Edom.
And Moses said, Wherefore now do ye transgress the commandment of the LORD? but it shall not prosper.
Knowing that of the Lord ye shall receive the reward of the inheritance: for ye serve the Lord Christ.
To understand a proverb, and the interpretation; the words of the wise, and their dark sayings.
And when she had brought them unto him to eat, he took hold of her, and said unto her, Come lie with me, my sister.
Hear ye therefore the word of the LORD, all ye of the captivity, whom I have sent from Jerusalem to Babylon:
But, beloved, remember ye the words which were spoken before of the apostles of our Lord Jesus Christ;
And Moses cried unto the LORD, saying, What shall I do unto this people? they be almost ready to stone me.
If ye endure chastening, God dealeth with you as with sons; for what son is he whom the father chasteneth not?
With the merciful thou wilt shew thyself merciful; with an upright man thou wilt shew thyself upright;
And straightway all the people, when they beheld him, were greatly amazed, and running to him saluted him.
Tell us, when shall these things be? and what shall be the sign when all these things shall be fulfilled?
I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob? God is not the God of the dead, but of the living.
And Nahor lived after he begat Terah an hundred and nineteen years, and begat sons and daughters.
And when he came upon the stairs, so it was, that he was borne of the soldiers for the violence of the people.
When thou vowest a vow unto God, defer not to pay it; for he hath no pleasure in fools: pay that which thou hast vowed.
And while they looked stedfastly toward heaven as he went up, behold, two men stood by them in white apparel;
Watch ye and pray, lest ye enter into temptation. The spirit truly is ready, but the flesh is weak.
So then he that giveth her in marriage doeth well; but he that giveth her not in marriage doeth better.
arvadbhir yo haribhir vaajiniivasur ati vishvaa duritaa paariSad dharii
aasthaad rathaM savitaa citrabhaanuH kRSNaa rajaaMsi taviSiiM dadhaanaH
rathiir antar iiyate saadhadiSTibhir jiiro damuunaa abhishasticaatanaH
ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς· Οὐκ ἐγὼ ὑμᾶς τοὺς δώδεκα ἐξελεξάμην; καὶ ἐξ ὑμῶν εἷς διάβολός ἐστιν.
καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς· Τί ὅτι ἐζητεῖτέ με; οὐκ ᾔδειτε ὅτι ἐν τοῖς τοῦ πατρός μου δεῖ εἶναί με;
στελλόμενοι τοῦτο μή τις ἡμᾶς μωμήσηται ἐν τῇ ἁδρότητι ταύτῃ τῇ διακονουμένῃ ὑφʼ ἡμῶν,
ὃς λοιδορούμενος οὐκ ἀντελοιδόρει, πάσχων οὐκ ἠπείλει, παρεδίδου δὲ τῷ κρίνοντι δικαίως·
فَمَا آمَنَ لِمُوسَى إِلَّا ذُرِّيَّةٌ مِنْ قَوْمِهِ عَلَى خَوْفٍ مِنْ فِرْعَوْنَ وَمَلَئِهِمْ أَنْ يَفْتِنَهُمْ وَإِنَّ فِرْعَوْنَ لَعَالٍ فِي الْأَرْضِ وَإِنَّهُ لَمِنَ الْمُسْرِفِينَ
وَمَا لَنَا أَلَّا نَتَوَكَّلَ عَلَى اللَّهِ وَقَدْ هَدَانَا سُبُلَنَا وَلَنَصْبِرَنَّ عَلَى مَا آذَيْتُمُونَا وَعَلَى اللَّهِ فَلْيَتَوَكَّلِ الْمُتَوَكِّلُونَ
وَالَّذِينَ آمَنُوا وَهَاجَرُوا وَجَاهَدُوا فِي سَبِيلِ اللَّهِ وَالَّذِينَ آوَوْا وَنَصَرُوا أُولَئِكَ هُمُ الْمُؤْمِنُونَ حَقًّا لَهُمْ مَغْفِرَةٌ وَرِزْقٌ كَرِيمٌ