He shall call to the heavens from above, and to the earth, that he may judge his people.

vRkSasya shaakhaam aruNasya bapsatas te suubharvaa vRSabhaaH prem araaviSuH

uurjayantyaa apariviSTam aasya\m utaivaadya purukRt saasy ukthya\H

For by me thy days shall be multiplied, and the years of thy life shall be increased.

muSNann uSasaH suuryeNa stavaan ashnasya cic chishnathat puurvyaaNi

yaabhir vya\shvam uta pRthim aavataM taabhir uu Su uutibhir ashvinaa gatam

vasiSThasya stuvata indro ashrod uruM tRtsubhyo akRNod ulokam

For thou art my hope, O Lord GOD: thou art my trust from my youth.

sanadvaajaM vipraviiraM tarutraM dhanaspRtaM shuushuvaaMsaM sudakSam

yudhmasya te vRSabhasya svaraaja ugrasya yuuna sthavirasya ghRSveH

pRkSaaso asmin mithunaa adhi trayo dRtis turiiyo madhuno vi rapshate

Sing aloud unto God our strength: make a joyful noise unto the God of Jacob.

I charge you by the Lord that this epistle be read unto all the holy brethren.

Thus did all the children of Israel; as the LORD commanded Moses and Aaron, so did they.

καὶ ἐξελθὼν περὶ τρίτην ὥραν εἶδεν ἄλλους ἑστῶτας ἐν τῇ ἀγορᾷ ἀργούς·

וּמָכַרְתִּ֞י אֶת־ בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־ בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם לִשְׁבָאיִ֖ם אֶל־ גּ֣וֹי רָח֑וֹק כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃

וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּי־ בָ֥א דָוִ֖ד קְעִילָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל נִכַּ֨ר אֹת֤וֹ אֱלֹהִים֙ בְּיָדִ֔י כִּ֚י נִסְגַּ֣ר לָב֔וֹא בְּעִ֖יר דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃

לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת־ הָֽעָם־ הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר׃

וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹיָדָ֜ע אֶֽת־ הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין יְהוָה֙ וּבֵ֤ין הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַֽיהוָ֑ה וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם׃

וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב׃

וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־ הַכֶּ֣בֶשׂ הָאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־ לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

ἢ ἀφʼ ὑμῶν ὁ λόγος τοῦ θεοῦ ἐξῆλθεν, ἢ εἰς ὑμᾶς μόνους κατήντησεν;

וְהֵבִ֤יא אֹתָם֙ אֶל־ הַכֹּהֵ֔ן וְהִקְרִ֛יב אֶת־ אֲשֶׁ֥ר לַחַטָּ֖את רִאשׁוֹנָ֑ה וּמָלַ֧ק אֶת־ רֹאשׁ֛וֹ מִמּ֥וּל עָרְפּ֖וֹ וְלֹ֥א יַבְדִּֽיל׃

וְאֶת־ נְב֞וֹ וְאֶת־ בַּ֧עַל מְע֛וֹן מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם וְאֶת־ שִׂבְמָ֑ה וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁמֹ֔ת אֶת־ שְׁמ֥וֹת הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּנֽוּ׃