In the fear of the LORD is strong confidence: and his children shall have a place of refuge.

sushcandra dasma vishpate havyavaaT tubhyaM huuyata iSaM stotRbhya aa bhara

vishaaM kaviM vishpatim maanuSiir iSaH saM siim akRNvan svadhitiM na tejase

suuryasya cakSuu rajasaity aavRtaM tasminn aarpitaa bhuvanaani vishvaa

uto hi vaaM daatraa santi puurvaa yaa puurubhyas trasadasyur nitoshe

uurdhvo agniH sumatiM vasvo ashret pratiicii juurNir devataatim eti

pRSTo divi pRSTo agniH pRthivyaam pRSTo vishvaa oSadhiir aa vivesha

And the prince of the tribe of the children of Zebulun, Elizaphan the son of Parnach.

vardhaan yam puurviiH kSapo viruupaa sthaatush caratham \!\ Rtapraviitam

vaacaM su mitraavaruNaav iraavatiim parjanyash citraaM vadati tviSiimatiim

tava tyan naryaM nRto .apa indra prathamam puurvyaM divi pravaacyaM kRtam

And the gates of it shall not be shut at all by day: for there shall be no night there.

tam pRchantii vajrahastaM ratheSThaam indraM vepii vakvarii yasya nuu giiH

But he that is spiritual judgeth all things, yet he himself is judged of no man.

agnibhraajaso vidyuto gabhastyoH shipraaH shiirSasu vitataa hiraNyayiiH

Praise him upon the loud cymbals: praise him upon the high sounding cymbals.

tvaam marjayan maruto daashuSo gRhe tvaaM stomebhir bhRgavo vi rurucuH

He that sitteth in the heavens shall laugh: the LORD shall have them in derision.

וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת־ דִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁר־ בִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־ הָעֵצִֽים׃

וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִן־ הָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־ מְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד׃

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה אֶֽל־ יִרְמְיָ֖הוּ הַנָּבִ֑יא לָב֗וֹא נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל לְהַכּ֖וֹת אֶת־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־ יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־ יְהוָ֑ה וְלֹא־ יֹ֤אמְרוּ עוֹד֙ חַי־ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־ זֶ֙רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־ הַלְוִיִּ֖ם מְשָׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃

וַיַּ֗עַל נָחָשׁ֙ הָֽעַמּוֹנִ֔י וַיִּ֖חַן עַל־ יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל־ אַנְשֵׁ֤י יָבֵישׁ֙ אֶל־ נָחָ֔שׁ כְּרָת־ לָ֥נוּ בְרִ֖ית וְנַעַבְדֶֽךָּ׃