devaa adabhram aasha vo yam aadityaa ahetanaanehaso va uutayaH suuutayo va uutayaH

As the LORD commanded Moses, so Aaron laid it up before the Testimony, to be kept.

And I spake unto you at that time, saying, I am not able to bear you myself alone:

shuura iva dhRSNush cyavanaH sumitraH pra nu vocaM vaadhryashvasya naama

rudro yad vo maruto rukmavakSaso vRSaajani pRshnyaaH \!\ shukra uudhani

And of the rest durst no man join himself to them: but the people magnified them.

aayur vishvaayuH pari paasati tvaa puuSaa tvaa paatu prapathe purastaat

paahi na indra suSTuta sridho\ .avayaataa sadam id durmatiinaaM devaH san durmatiinaam

Let the heaven and earth praise him, the seas, and every thing that moveth therein.

And he coupled five curtains by themselves, and six curtains by themselves.

na mat praticyaviiyasii na sakthy udyamiiyasii vishvasmaad indra uttaraH

He only is my rock and my salvation; he is my defence; I shall not be greatly moved.

Be of good courage, and he shall strengthen your heart, all ye that hope in the LORD.

וַיִּוָּעַ֗ץ עִם־ שָׂרָיו֙ וְגִבֹּרָ֔יו לִסְתּוֹם֙ אֶת־ מֵימֵ֣י הָעֲיָנ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר מִח֣וּץ לָעִ֑יר וַֽיַּעְזְרֽוּהוּ׃

וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אִם־ יַאַסְרֻ֗נִי בְּשִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־ חֹרָ֑בוּ וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם׃

וַיַּקְטֵ֤ר אֶת־ עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־ מִנְחָת֔וֹ וַיַּסֵּ֖ךְ אֶת־ נִסְכּ֑וֹ וַיִּזְרֹ֛ק אֶת־ דַּֽם־ הַשְּׁלָמִ֥ים אֲשֶׁר־ ל֖וֹ עַל־ הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וְהַיְּהוּדִ֨ים וְהַסְּגָנִ֜ים מֵאָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֣ים אִ֗ישׁ וְהַבָּאִ֥ים אֵלֵ֛ינוּ מִן־ הַגּוֹיִ֥ם אֲשֶׁר־ סְבִיבֹתֵ֖ינוּ עַל־ שֻׁלְחָנִֽי׃

לָכֵ֣ן אָהֳלִיבָ֗ה כֹּֽה־ אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנְנִ֨י מֵעִ֤יר אֶת־ מְאַהֲבַ֙יִךְ֙ עָלַ֔יִךְ אֵ֛ת אֲשֶׁר־ נָקְעָ֥ה נַפְשֵׁ֖ךְ מֵהֶ֑ם וַהֲבֵאתִ֥ים עָלַ֖יִךְ מִסָּבִֽיב׃

וְע֥וֹד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלּ֗וֹן אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֙כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ׃

וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶת־ דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽין־ לֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶל־ תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי־ אִם־ לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִם־ נִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה׃

בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת בֵּלְאשַׁצַּ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ חָז֞וֹן נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ אֲנִ֣י דָנִיֵּ֔אל אַחֲרֵ֛י הַנִּרְאָ֥ה אֵלַ֖י בַּתְּחִלָּֽה׃

ה֚וֹי הַשַּׁאֲנַנִּ֣ים בְּצִיּ֔וֹן וְהַבֹּטְחִ֖ים בְּהַ֣ר שֹׁמְר֑וֹן נְקֻבֵי֙ רֵאשִׁ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֥אוּ לָהֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

וַיַּ֣עַן הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ הָ֣אִשָּׁ֔ה אַל־ נָ֨א תְכַחֲדִ֤י מִמֶּ֙נִּי֙ דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁאֵ֣ל אֹתָ֑ךְ וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה יְדַבֶּר־ נָ֖א אֲדֹנִ֥י הַמֶּ...

וַיַּ֥רְא שַׂר־ הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף אַף־ אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־ רֹאשִֽׁי׃